ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 12לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת ויחי · מאמר 35

׳ויהי השמש לבא׳

זוהר ח"א, פרשת ויחי, דף רכז.
כ-5 דקות קריאה
על מה המאמר

הסתלקות הנשמה קודם המיתה וראיית הדורות מראש

החשכת השמש מן הלבנה - נמנעת הנשמה שלושים יום קודם

רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח וְאָמַר, ׳ויהי הַשֶּׁמֶשׁ לבא ותרדמה נָפְלָה עַל אַבְרָם וגו'׳ (בראשית טו, יב), פָּסוּק זֶה בֵּאֲרוּהוּ. על שעבוד ארבע המלכויות (בראשית רבה מד, יז) אֲבָל זֶה יוֹם הַדִּין הַקָּשֶׁה שֶׁמּוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מֵהָעוֹלָם הַזֶּה. ו'השמש' היא הנשמה, כמו שמפרש והולך, ו'לבוא' - שקיעתה, שאינה מאירה עוד לאדם שֶׁשָּׁנִינוּ, (אוֹתוֹ יוֹם) הַזְּמַן שֶׁמַּגִּיעַ שֶׁהָאָדָם יוֹצֵא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, אוֹתוֹ (יוֹם) זְמַן יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל, שנחשך הַשֶּׁמֶשׁ מִן הַלְּבָנָה, שז"א אינו מאיר למלכות בבחינת נשמה (מקדש מלך) כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ׳ (קהלת יב, ב) - זוֹ הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שנמנעת מִבֶּן הָאָדָם שְׁלֹשִׁים יוֹם אבל אינה מסתלקת לגמרי, אלא אינה מאירה לרוח ולנפש, ובכל לילה יוצאת ממנו ועולה (מקדש מלך) עַד שֶׁלֹּא יָצָא מִן הָעוֹלָם, וְרוֹאֶה שֶׁהַצֶּלֶם נִמְנָע מִמֶּנּוּ וְלֹא נִרְאֶה. כי כשהנשמה אינה מאירה לרוח, והרוח אינה מאירה לנפש, נעבר ממנו הצלם ואינו מאיר לו

בלשון הזוהר

רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְגו'׳ (בראשית טו, יב), הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל דָּא יוֹמָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, דְּאַפְקֵי לֵיהּ לְבַּר נָשׁ מֵהַאי עַלְמָא. דְּתַנְיָא, (ההוא יומא) זִמְנָא דְמָטָא דְּבַר נָשׁ נָפִיק מֵהַאי עַלְמָא, הַהוּא (יומא) זִמְנָא יוֹמָא דְּדִינָא רַבָּא, דְּאִתְחַשַּׁךְ שִׁמְשָׁא מִן סִיהֲרָא, כְּמָה דִכְתִיב, ׳עַד אֲשֶׁר לא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ׳ (קהלת יב, ב), דָּא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא, דְּאִתְמְנָעַת מִבַּר נָשׁ, תְּלָתִין יוֹמִין, עַד לָא יִפּוּק מֵעַלְמָא (והא חזי), וְחָמָא דְצוּלְמָא דְּאִתְמְנָעַת מִנֵּיהּ וְלָא אִתְחֲזֵי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עוד בחייו נשמתו מסתלקת ממנו - וצפורי השמים מכריזות עליו

מָה הַטַּעַם נִמְנָע מִמֶּנּוּ? מִשּׁוּם שֶׁהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה עוֹלָה וּמָעֳבֶרֶת מִמֶּנּוּ וְלֹא נִרְאֵית. שֶׁלֹּא תֹאמַר, שֶׁכְּשֶׁמֵּת אָדָם וְנֶחֱלָשׁ, נְשָׁמָה זוֹ מָעֳבֶרֶת מִמֶּנּוּ, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא בְּחַיָּיו בְּכֹחוֹ, מָעֳבֶרֶת מִמֶּנּוּ (ונחלשת) נְשָׁמָה זוֹ וְלֹא מְאִירָה לָרוּחַ, וְהָרוּחַ לֹא מְאִירָה לַנֶּפֶשׁ, וְאָז מָעֳבָר מִמֶּנּוּ הַצֶּלֶם וְלֹא מֵאִיר לוֹ. (אֶלָּא) מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם כֻּלָּם מַכְרִיזִים עָלָיו, וַאֲפִלּוּ צִפֳּרֵי הַשָּׁמַיִם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַנְּשָׁמָה הֲרֵי עוֹלָה מִמֶּנּוּ, וְהָרוּחַ לֹא מְאִירָה לַנֶּפֶשׁ, וְאָז הַנֶּפֶשׁ נֶחֱלֶשֶׁת, וְהַמַּאֲכָל וְכָל תַּאֲווֹת הַגּוּף עוֹלִים מִמֶּנּוּ וּמָעֳבָרִים.

בלשון הזוהר

מַאי טַעְמָא אִתְמְנָעַת מִנֵּיהּ. בְּגִין דְּנִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא סָלְקַת, וְאִתְעֲבָרַת מִנֵּיהּ, וְלָא אִתְחֲזֵי. דְּלָא תֵימָא, דְּכַד מִית בַּר נָשׁ וְאִתְחַלָּשׁ, הַאי נִשְׁמָתָא אִתְעֲבָרַת מִנֵּיהּ, אֶלָּא כַּד אִיהוּ בְּחַיָּיו, בְּתוּקְפֵּיהּ, אִתְעֲבָרַת מִנֵּיהּ (ואתחלש) הַאי נִשְׁמְתָא, וְלָא נָהֲרָא לְרוּחָא, וְרוּחָא לָא נָהִיר לְנַפְשָׁא, כְּדֵין צוּלְמָא אִתְעֲבָרַת מִנֵּיהּ, וְלָא נָהִיר לֵיהּ. (אלא) מֵהַהוּא יוֹמָא, כֹּלָּא מַכְרְזֵי עֲלֵיהּ, וְאֲפִילּוּ צִפֳּרֵי שְׁמַיָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּנִשְׁמָתָא הָא סָלְקָא מִנֵּיהּ, וְרוּחָא לָא נָהִיר לְנַפְשָׁא, כְּדֵין נַפְשָׁא אִתְחַלָּשַׁת, וּמֵיכְלָא וְכָל תִּיאוּבְתָּא דְגוּפָא, סָלְקָא מִנֵּיהּ וְאִתְעֲבַר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

החולה שאינו יכול להתפלל - נשמתו מקדימה שלושים יום לדין

וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַאֲפִלּוּ כָּל פַּעַם שֶׁנּוֹפֵל אִישׁ בְּבֵית חָלְיוֹ וְלֹא יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל, הַנְּשָׁמָה מָעֳבֶרֶת וְעוֹלָה מִמֶּנּוּ, וְאָז הָרוּחַ לֹא מְאִירָה לַנֶּפֶשׁ, עַד שֶׁדָּנִים דִּינוֹ שֶׁל הָאָדָם. וְאִם דָּנִים אֶת הָאִישׁ לְטוֹב, אָז הַנְּשָׁמָה חוֹזֶרֶת לִמְקוֹמָהּ וּמְאִירָה לַכֹּל. הֲרֵי בִּזְמַן שֶׁעוֹמֵד הַדָּבָר בְּדִין, וּבִזְמַן שֶׁלֹּא עוֹמֵד הַדָּבָר בְּדִין, שְׁלֹשִׁים יוֹם מַקְדִּימָה הַנְּשָׁמָה לַכֹּל, וְהַצֶּלֶם מָעֳבָר מִמֶּנּוּ.

בלשון הזוהר

וְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וְאֲפִילּוּ כָּל זִמְנָא דְּנָפִיל אִינִישׁ בְּבֵי מַרְעֵיהּ, וְלָא יָכִיל לְצַלָּאָה, נִשְׁמָתָא אִתְעֲבָרַת וְסָלְקָא מִנֵּיהּ, וּכְדֵין לָא נָהִיר רוּחָא לְנַפְשָׁא, עַד דְּדַיְינִין דִּינִיהּ דְּבַר נָשׁ. וְאִי דָּיְינִין לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְטַב, כְּדֵין נִשְׁמָתָא אִתְהַדְּרַת לְאַתְרָהּ, וּנְהִירָא לְכֹלָּא. הָא בְּזִמְנָא דְּקָיְימָא מִלָּה בְּדִינָא, וּבְזִמְנָא דְּלָא קָיְימָא מִלָּה בְּדִינָא, תְּלָתִין יוֹמִין אַקְדִּימַת נִשְׁמָתָא לְכֹלָּא, וְצוּלְמָא אִתְעֲבַר מִנֵּיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

נשמת האדם מעידה בבית דין של מעלה על הרהוריו

שָׁנִינוּ, בִּזְמַן שֶׁדָּנִים אֶת הָאָדָם לְמַעְלָה, מַעֲלִים אֶת נִשְׁמָתוֹ לְבֵית דִּין וְדָנִים אוֹתָהּ עַל פִּי דְבָרֶיהָ, וְהִיא מְעִידָה בַּכֹּל וּמְעִידָה בְּכָל רַעְיוֹנוֹת הָאָדָם, וּבַמַּעֲשִׂים לֹא מְעִידָה, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם כְּתוּבִים בַּסֵּפֶר. וְכֻלָּם דָּנִים אֶת הָאָדָם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁדָּנִים אֶת הָאָדָם לְמַעְלָה, אָז דֹּחַק הַגּוּף נִמְצָא יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַזְּמַנִּים.

בלשון הזוהר

תָּאנָא, בְּזִמְנָא דְּדָיְינִין לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְעֵילָא, סָלְקִין לְנִשְׁמָתֵיהּ לְבֵי דִינָא, וְדָיְינִין עַל מֵימְרָהָא, וְהִיא אַסְהִידַת בְּכֹלָּא, וְאַסְהִידַת בְּכָל רַעֲיוֹנִי דְבַר נָשׁ, וּבְעוֹבָדִין לָא אַסְהִידַת, דְּהָא כֻּלְּהוּ בְּסִפְרָא כְתִיבִין. וְכֻלְּהוּ דָּיְינִין לֵיהּ לְבַּר נָשׁ, בְּהַהִיא שַׁעְתָּא דְּדָיְינִין לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְעֵילָא, כְּדֵין דֹּחֲקָא דְגוּפָא אִשְׁתַּכַּח, יַתִּיר מִשְּׁאָר זִמְנַיָיא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

רשעי עולם עומדים בקיומם - לזכות עתידית או לבן צדיק

אִם דָּנִים אוֹתוֹ לְטוֹבָה, אָז מַרְפִּים מִמֶּנּוּ, וְזֵעָה נִבְקַעַת עַל הַגּוּף, וְהַנְּשָׁמָה חוֹזֶרֶת אַחַר כָּךְ וּמְאִירָה לַכֹּל, וְלֹא עוֹלֶה אָדָם מִבֵּית חָלְיוֹ לְעוֹלָמִים עַד שֶׁדָּנִים דִּינוֹ לְמַעְלָה. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כַּמָּה חַיָּבֵי עוֹלָם, כַּמָּה רִשְׁעֵי עוֹלָם עוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם? אֶלָּא הקב"ה מַשְׁגִּיחַ בְּדִין הָאָדָם, אַף עַל גַּב שֶׁכָּעֵת לֹא זוֹכֶה, וְהוּא רוֹאֶה שֶׁאַחַר כָּךְ יִזְכֶּה - דָּן אוֹתוֹ לְטוֹבָה. אוֹ לִפְעָמִים שֶׁמּוֹלִיד בֵּן שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק בָּעוֹלָם, וְעַל זֶה הקב"ה דָּן אוֹתוֹ לְטוֹבָה.

בלשון הזוהר

אִי דָיְינִין לֵיהּ לְטַב, כְּדֵין אַרְפִּין מִנֵּיהּ, וְזֵיעָא אִתְבַּקַּע עַל גּוּפָא, וְנִשְׁמָתָא אֲהַדְּרַת לְבָתַר, וְנָהֲרָא לְכֹלָּא, וְלָא סָלִיק בַּר נָשׁ מִבֵּי מַרְעֵיהּ לְעָלְמִין, עַד דְּדָיְינִין דִּינֵיהּ לְעֵילָא. וְאִי תֵימָא, הָא כַּמָּה חַיָּיבֵי עַלְמָא, כַּמָּה רַשִּׁיעֵי עַלְמָא, קָיְימִין בְּקִיּוּמַיְיהוּ. אֶלָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁגַּח בְּדִינֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, אַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא לָא זָכֵי, וְהוּא חָמֵי דְּהָא לְבָתַר זָכֵי, דָּאִין לֵיהּ לְטַב. אוֹ לְזִמְנִין דְּאוֹלִיד בַּר, דְּיֶהֱוֵי זַכָּאָה בְּעַלְמָא, וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דָּאִין לֵיהּ לְטַב.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כל דיני הקב"ה לטובה - אינו חפץ במות הרשע

וְכָל מַעֲשָׂיו וְדִינָיו שֶׁל הקב"ה לְטוֹבָה, וּמַשְׁגִּיחַ בְּהַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳חַי אָנִי נְאֻם ה' וגו' אִם אֶחְפֹּץ במות הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מדרכו׳ (יחזקאל לג, יא). וּבִגְלַל זֶה כָּל אוֹתָם רִשְׁעֵי הָעוֹלָם שֶׁעוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם, הקב"ה דָּן אוֹתָם לְטוֹבָה.

בלשון הזוהר

וְכָל עוֹבָדוֹי וְדִינוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְטַב, וּבְכֹלָּא אַשְׁגַּח. כְּמָה דִכְתִיב, ׳חַי אָנִי נְאֻם ה' וְגו' אִם אֶחְפּוֹץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ׳ (יחזקאל לג, יא). וּבְגִין דָּא, כָּל אִינוּן חַיָּיבֵי עַלְמָא, דְּקָיְימִין בְּקִיּוּמַיְיהוּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דָּאִין לוֹן לְטַב.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

החליים הנאמנים משלימים זמנם ומסתלקים מן האדם בדין

וְלִפְעָמִים אוֹתָם הֶחֳלָאִים נִשְׁלַם זְמַנָּם מִלִּשְׁרוֹת שָׁם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וָחֳלָאִים ׳רָעִים וְנֶאֱמָנִים׳ (דברים כח, נט), שֶׁעָשׂוּ מְהֵימְנוּתָא, שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹרִים עַל הָאָדָם מִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ לְאַחַר שֶׁהִשְׁלִימוּ זְמַנָּם, בֵּין לְצַדִּיקִים, בֵּין לִרְשָׁעִים, וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה בְדִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

בלשון הזוהר

וּלְזִמְנִין, דְּאִינוּן מַרְעִין אִשְׁתַּלִּימוּ זִמְנַיְיהוּ, מִלְּמִשְׁרֵי תַּמָּן. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, וָחֳלָאִים ׳רָעִים וְנֶאֱמָנִים׳ (דברים כח, נט), דְּעֲבָדוּ מְהֵימְנוּתָא. דְּכַד שָׁרִיאָן עֲלֵיהּ דְּבַר נָשׁ, מִסְתַּלְּקֵי מִנֵּיהּ לְבָתַר דְּאַשְׁלִימוּ זִמְנַיְיהוּ, בֵּין לְצַדִּיקַיָיא, בֵּין לְחַיָּיבַיָא, וְכֹלָּא אִתְעֲבַד בְּדִינָא כִּדְקָאֲמָרָן:

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

וירא ישראל ברוח הקודש את ירבעם העתיד מבני יוסף

׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה׳ (בראשית מח, ח) - אָמַר רַבִּי יִצְחָק, פָּסוּק זֶה קָשֶׁה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל׳ - וְכָתוּב ׳וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזּוֹקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת׳ - אִם ׳לֹא יוּכַל לִרְאוֹת׳ - אָז מַה זֶּה ׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל׳? אֶלָּא שֶׁרָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹתָם בְּנֵי יוֹסֵף, שֶׁהֵם יָרָבְעָם וַחֲבֵרָיו. שֶׁיָּרָבְעָם עָשָׂה שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וְאָמַר ׳אֵלֶּה אֱלֹהֶיךְ יִשְׂרָאֵל׳ (מלכים א יב). וְלָכֵן ׳מִי אֵלֶּה׳, מִי הוּא שֶׁעָתִיד לוֹמַר ׳אֵלֶּה אֱלֹהֶיךְ׳ לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְלָכֵן ׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף׳.

בלשון הזוהר

׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה׳ (בראשית מח, ח) - אָמַר רִבִּי יִצְחָק, הַאי קְרָא קַשְׁיָא, דִּכְתִיב ׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל׳, וּכְתִיב ׳וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזּוֹקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת׳, אִי ׳לֹא יוּכַל לִרְאוֹת׳, מַהוּ ׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל׳. אֶלָּא דְּחָמָא בְּרוּחַ קוּדְשָׁא, אִינוּן בְּנֵי יוֹסֵף, דְּאִינוּן יָרָבְעָם וַחֲבֵירָיו. דְּיָרָבְעָם עֲבַד תְּרֵין עֶגְלֵי זָהָב, וְאָמַר ׳אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל׳ (מלכים א יב). וּבְגִין כָּךְ, ׳מִי אֵלֶּה׳, מַאן הוּא דְּזַמִּין לְמֵימַר ׳אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ׳ לְטַעֲוָון אָחֳרָן, וּבְגִין כָּךְ ׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

צדיקים רואים למרחוק כהקב"ה הרואה מעשה טרם ייעשה

מִכָּאן שֶׁצַּדִּיקִים רוֹאִים מַעֲשֶׂה לְמֵרָחוֹק, והקב"ה מְעַטֵּר אוֹתָם בַּעֲטַרְתּוֹ, מָה הקב"ה רוֹאֶה לְמֵרָחוֹק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד׳ (בראשית א, לא), שהקב"ה רוֹאֶה כָּל הַמַּעֲשִׂים עַד שֶׁלֹּא עָשָׂה אוֹתָם, וְכֻלָּם עוֹבְרִים לְפָנָיו.

בלשון הזוהר

מִכָּאן, דְּצַדִּיקַיָיא חָמָאן עוֹבָדָא לְמֵרָחוֹק, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְעַטֵּר לוֹן בְּעִטְרָא דִילֵיהּ, מַה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָמֵי לְמֵרָחוֹק, כְּמָה דִכְתִיב, ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד׳ (בראשית א, לא), דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָמָא כָּל עוֹבָדִין, עַד לָא יַעֲבֵד לוֹן, וְכֻלְּהוּ אַעֲבָרוּ קַמֵּיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כל דורות העולם עמדו בדיוקנם לפני הקב"ה קודם רדתם

כְּמוֹ זֶה כָּל דּוֹרוֹת הָעוֹלָם מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹף הָעוֹלָם, כֻּלָּם הִתְיַצְּבוּ וְעָמְדוּ לְפָנָיו עַד שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ׳ (ישעיהו מא, ד), עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם. מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁיּוֹרְדוֹת לָעוֹלָם, עַד שֶׁלֹּא יָרְדוּ, כֻּלָּם עוֹמְדִים לִפְנֵי הקב"ה בַּדְּיוֹקָן שֶׁעוֹמְדִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנִקְרָאִים בְּשֵׁמוֹת, שֶׁכָּתוּב ׳לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא׳ (ישעיהו מ, כו).

בלשון הזוהר

כְּגַוְונָא דָא, כָּל דָּרִין דְּעַלְמָא, מִסְּיָיפֵי עַלְמָא, עַד סְיָיפֵי עַלְמָא, כֻּלְּהוּ אִתְעַתָּדוּ וְקָיְימוּ קַמֵּיהּ עַד לָא יֵיתוּן לְעַלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ׳ (ישעיהו מא, ד), עַד לָא אִתְבְּרֵי עַלְמָא. בְּגִין דְּכָל נִשְׁמָתִין דְּנָחֲתִין לְעַלְמָא, עַד לָא יֵיחֲתוּן, כֻּלְּהוּ קָיְימֵי קַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּדִיוּקְנָא דְּקָיְימֵי בְּהַאי עַלְמָא, וְאִקְרוּן בִּשְׁמָהָן, דִּכְתִיב, ׳לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא׳ (ישעיהו מ, כו).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הקב"ה הראה לאדם ולמשה את כל דורות העולם מראש

גַּם כָּךְ הַצַּדִּיקִים, הקב"ה מַרְאֶה לָהֶם כָּל דּוֹרוֹת הָעוֹלָם עַד שֶׁלֹּא יָבֹאוּ וְיִמָּצְאוּ בָעוֹלָם. מִנַּיִן לָנוּ מֵאָדָם (זֶה אָדָם) שֶׁהָיָה רִאשׁוֹן. שהקב"ה הֶרְאָה לוֹ כָּל אוֹתָם דּוֹרוֹת עַד שֶׁלֹּא יָבֹאוּ, כַּכָּתוּב (בראשית ה א) ׳זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת (אָדָם)׳. שֶׁשָּׁנִינוּ, הֶרְאָה לוֹ כָּל אוֹתָם דּוֹרוֹת שֶׁעֲתִידִים לָבֹא לָעוֹלָם. וְכֵן לְמֹשֶׁה, שֶׁכָּתוּב (דברים לד א) ׳וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, שהקב"ה הֶרְאָה לוֹ כָּל דּוֹרוֹת הָעוֹלָם וְכָל אוֹתָם מַנְהִיגֵי הָעוֹלָם וְכָל שְׁאָר הַנְּבִיאִים עַד שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לָעוֹלָם׳.

בלשון הזוהר

אוּף הָכִי צַדִּיקַיָּיא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחְמֵי לוֹן כָּל דָּרִין דְּעַלְמָא, עַד לָא יֵיתוּן וְיִשְׁתַּכְּחוּן בְּעַלְמָא. מְנָא לָן מֵאָדָם (דא אדם) דְּהֲוָה קַדְמָאָה. דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחְמֵי לֵיהּ כָּל אִינוּן דָּרִין עַד לָא יֵיתוּן, כְּדִכְתִיב, (בראשית ה א) ׳זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת (אדם)׳. דְּתָנִינָן, אַחְמֵי לֵיהּ, כָּל אִינוּן דָּרִין דְּזַמִּינִין לְמֵיתֵי לְעַלְמָא. וְכֵן לְמשֶׁה, דִּכְתִיב, (דברים לד א) ׳וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחְמֵי לֵיהּ כָּל דָּרִין דְּעַלְמָא, וְכָל אִינוּן מַנְהִיגֵי עַלְמָא, וְכָל שְׁאָר נְבִיאֵי, עַד לָא יֵיתוּן לְעַלְמָא׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יעקב מזדעזע למראה ירבעם - ופסוק גם מרבה את הזרע

גַּם כָּאן, ׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף׳ (בראשית מח, ח) - רָאָה לְמֵרָחוֹק וְהִזְדַּעְזַע, ׳וְאָמַר מִי אֵלֶּה׳? וּפָסוּק זֶה מַשְׁלִים לִשְׁנֵי צְדָדִים, לְצַד זֶה וּלְצַד זֶה. וְלָכֵן הֵשִׁיב יוֹסֵף וְאָמַר, ׳בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה׳. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁהֶרְאָה לוֹ הקב"ה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ? שֶׁכָּתוּב ׳וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים גַּם אֶת זַרְעֶךְ׳. ׳גַּם׳ - לְרַבּוֹת אוֹתָם שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ.

בלשון הזוהר

אוּף הָכָא, ׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף׳ (בראשית מח, ח), חָמָא לְמֵרָחוֹק, וְאִזְדַּעְזַע, ׳וְאָמַר מִי אֵלֶּה׳. וְהַאי קְרָא אַשְׁלִים לִתְרֵין סִטְרִין, לְהַאי סִטְרָא, וּלְהַאי סִטְרָא. וְעַל דָּא אָתִיב יוֹסֵף וְאָמַר, ׳בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה׳. וּמְנָא לָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחְמֵי לֵיהּ בְּרוּחָא דְקוּדְשָׁא. דִּכְתִיב ׳וְהִנִּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים גַּם אֶת זַרְעֶךָ׳. ׳גַּם׳, לְאַסְגָּאָה אִינוּן דְּנָפְקִין מִנֵּיהּ כִּדְקָאֲמָרָן:

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳ויברך את יוסף׳

קדימת ברכת המקום, וסוד אלה בעגל ובירבעם

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.