רשעי עולם עומדים בקיומם - לזכות עתידית או לבן צדיק
ויחי · ׳ויהי השמש לבא׳ - הסתלקות הנשמה קודם המיתה וראיית הדורות מראש · מאמר 35 · פיסקה 5 · דף רכז ע"א
לשון הזוהר
אִי דָיְינִין לֵיהּ לְטַב, כְּדֵין אַרְפִּין מִנֵּיהּ. וְזֵיעָא אִתְבַּקַּע עַל גּוּפָא, וְנִשְׁמָתָא אֲהַדְּרַת לְבָתַר, וְנָהֲרָא לְכֹלָּא. וְלָא סָלִיק בַּר נָשׁ מִבֵּי מַרְעֵיהּ לְעָלְמִין, עַד דְּדָיְינִין דִּינֵיהּ לְעֵילָא. וְאִי תֵימָא, הָא כַּמָּה חַיָּיבֵי עַלְמָא, כַּמָּה רַשִּׁיעֵי עַלְמָא, קָיְימִין בְּקִיּוּמַיְיהוּ. אֶלָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁגַּח בְּדִינֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, אַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא לָא זָכֵי, וְהוּא חָמֵי דְּהָא לְבָתַר זָכֵי, דָּאִין לֵיהּ לְטַב. אוֹ לְזִמְנִין דְּאוֹלִיד בַּר, דְּיֶהֱוֵי זַכָּאָה בְּעַלְמָא, וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דָּאִין לֵיהּ לְטַב.
תרגום
אִם דָּנִים אוֹתוֹ לְטוֹבָה, אָז מַרְפִּים מִמֶּנּוּ, וְזֵעָה נִבְקַעַת עַל הַגּוּף, וְהַנְּשָׁמָה חוֹזֶרֶת אַחַר כָּךְ וּמְאִירָה לַכֹּל, וְלֹא עוֹלֶה אָדָם מִבֵּית חָלְיוֹ לְעוֹלָמִים עַד שֶׁדָּנִים דִּינוֹ לְמַעְלָה. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כַּמָּה חַיָּבֵי עוֹלָם, כַּמָּה רִשְׁעֵי עוֹלָם עוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם? אֶלָּא הקב"ה מַשְׁגִּיחַ בְּדִין הָאָדָם, אַף עַל גַּב שֶׁכָּעֵת לֹא זוֹכֶה, וְהוּא רוֹאֶה שֶׁאַחַר כָּךְ יִזְכֶּה - דָּן אוֹתוֹ לְטוֹבָה. אוֹ לִפְעָמִים שֶׁמּוֹלִיד בֵּן שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק בָּעוֹלָם, וְעַל זֶה הקב"ה דָּן אוֹתוֹ לְטוֹבָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אי דיינין ליה לטב, כדין ארפין מניה. וזיעא אתבקע על גופא, ונשמתא אהדרת לבתר, ונהרא לכלא. ולא סליק בר נש מבי מרעיה לעלמין, עד דדיינין דיניה לעילא. ואי תימא, הא כמה חייבי עלמא, כמה רשיעי עלמא, קיימין בקיומייהו. אלא, קודשא בריך הוא אשגח בדיניה דבר נש, אף על גב דהשתא לא זכי, והוא חמי דהא לבתר זכי, דאין ליה לטב. או לזמנין דאוליד בר, דיהוי זכאה בעלמא, ועל דא קודשא בריך הוא דאין ליה לטב.
התרגום: אם דנים אותו לטובה, אז מרפים ממנו, וזעה נבקעת על הגוף, והנשמה חוזרת אחר כך ומאירה לכל, ולא עולה אדם מבית חליו לעולמים עד שדנים דינו למעלה. ואם תאמר, הרי כמה חיבי עולם, כמה רשעי עולם עומדים בקיומם? אלא הקב"ה משגיח בדין האדם, אף על גב שכעת לא זוכה, והוא רואה שאחר כך יזכה - דן אותו לטובה. או לפעמים שמוליד בן שיהיה צדיק בעולם, ועל זה הקב"ה דן אותו לטובה.
מן המפרשים
הסולם: אי דיינין ליה וכו': אם דנים אותו לטוב, אז מניחים אותו,וזיעה יוצאת על הגוף, והנשמה חוזרת אח"כ ומאירה לכל. דהיינו לרוח ולנפש. ולעולם אין אדם מתרפא מחליו עד שדנים דינו למעלה, ואם תאמר. הרי כמה חייבי עולם וכמה רשעי עולם עומדים על…