ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 34: ארבעה פרקי דין בשנה - סוד האבות ודוד ועדות הנשמה בכל יום › פיסקה 6 (רכז ע"א)

עדות הנשמה על האדם בקומו - ואשרי הצדיקים שלא יפחדו

ויחי · ארבעה פרקי דין בשנה - סוד האבות ודוד ועדות הנשמה בכל יום · מאמר 34 · פיסקה 6 · דף רכז ע"א

לשון הזוהר

תָּאנָא בְּשַׁעְתָּא דְּבַר נָשׁ קָאִים בְּצַפְרָא, סָהֲדִין קָיְימִין לְקֳבְלֵיהּ, וְסָהֲדִין בֵּיהּ, וְהוּא לָא אַשְׁגַּח. נִשְׁמָתָא אַסְהִידַת עֲלֵיהּ, בְּכָל עִדָּן וּבְכָל שַׁעְתָּא, אִי אָצִית יָאוֹת. וְאִי לָאו, הָא סִפְרִין פְּתִיחִין וְעוֹבָדִין כְּתִיבִין. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָיא, דְּלָא מִסְתָּפוּ מִן דִּינָא, לָא בְּעַלְמָא דֵין, וְלָא בְּעַלְמָא דְאָתֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח׳ (משלי כח, א). וּכְתִיב, ׳צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ׳ (תהילים לז, כט).

תרגום

לָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁבֶּן אָדָם קָם בַּבֹּקֶר, עֵדִים עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וּמְעִידִים בּוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ. הַנְּשָׁמָה מְעִידָה עָלָיו בְּכָל זְמַן וּבְכָל שָׁעָה. אִם הִקְשִׁיב - יָפֶה, וְאִם לֹא - הֲרֵי הַסְּפָרִים פְּתוּחִים וְהַמַּעֲשִׂים נִכְתָּבִים. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁאֵינָם פּוֹחֲדִים מִן הַדִּין לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח׳ (שם כח, א) - וְכָתוּב ׳צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ׳ (תהלים לז, כט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תאנא בשעתא דבר נש קאים בצפרא, סהדין קיימין לקבליה, וסהדין ביה, והוא לא אשגח. נשמתא אסהידת עליה, בכל עדן ובכל שעתא, אי אצית יאות. ואי לאו, הא ספרין פתיחין ועובדין כתיבין. אמר רבי חייא, זכאין אינון צדיקייא, דלא מסתפו מן דינא, לא בעלמא דין, ולא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב, ׳וצדיקים ככפיר יבטח׳ (משלי כח, א). וכתיב, ׳צדיקים יירשו ארץ׳ (תהילים לז, כט).

התרגום: למדנו, בשעה שבן אדם קם בבקר, עדים עומדים כנגדו ומעידים בו, והוא אינו משגיח. הנשמה מעידה עליו בכל זמן ובכל שעה. אם הקשיב - יפה, ואם לא - הרי הספרים פתוחים והמעשים נכתבים. אמר רבי חייא, אשרי הצדיקים שאינם פוחדים מן הדין לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. זהו שכתוב ׳וצדיקים ככפיר יבטח׳ (שם כח, א) - וכתוב ׳צדיקים יירשו ארץ׳ (תהלים לז, כט).

מן המפרשים

כתם פז: תאנא בשעתא דבר נש קאים בצפרא הוא הדבר שאמרנו שהאדם נדון בכל יום ומבואר הוא ר' חזקיה פתח ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם נמשך הענין לדבר בענין יציאת הנפש עד יערב שמשו של אדם לבוא ויאמר כי קודם יום פטירתו בשלשים יום צלמו של…

הסולם: תאנא בשעתא וכו': למדנו, בשעה שהאדם קם בבוקר, עדים עומדים לנגדו ומעידים עליו, והוא אינו משגיח, והנשמה מעידה עליו בכל עת ובכל שעה, אם שומע, טוב. ואם אינו שומע, הרי הספרים פתוחים והמעשים נכתבים. אמר ר' חייא, אשריהם הצדיקים, שאינם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר