עירומם של אדם וחוה - כתנות עור תמורת הלבוש שנגרע
ויחי · ׳ושכבתי עם אבתי׳ - לבושי כבוד מן הימים וזכות האבות למערת המכפלה · מאמר 32 · פיסקה 8 · דף רכד ע"א
לשון הזוהר
תָּנִינָן בְּרָזָא דְּמַתְנִיתִין, מַאי דִכְתִיב, ׳וַיֵּדְעוּ כִּי עֵרוּמִּים הֵם׳ (בראשית ג, ז), יְדִיעָה יָדְעֵי מַמָּשׁ. דְּהַהוּא לְבוּשָׁא דִּיקָר, דְּאִתְעֲבִיד מֵאִינוּן יוֹמִין, גָּרַע מִנַּיְיהוּ, וְלָא אִשְׁתָּאַר יוֹמָא מֵאִינוּן יוֹמִין לְאִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳גָּלְמִי רָאוּ עֵינְיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ׳ (תהילים קלט, טז). ׳יָמִים יוּצָרוּ׳. ׳יָמִים יוּצָרוּ׳ וַדַּאי, וְלֹא ׳אֶחָד בָּהֶם׳, דְּהָא לָא אִשְׁתָּאַר חַד מִנַּיְיהוּ לְאִתְלַבְּשָׁא בְּהוּ. עַד דְּאִשְׁתַּדַּל אָדָם, וְעָבַד תְּשׁוּבָה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַבִּיל לֵיהּ, וְעָבִיד לֵיהּ מָאנָא (מאני) לְבוּשָׁא אָחֳרָנִין, וְלָא מִן יוֹמוֹי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיַּעַשׂ ה' אֱלהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם׳ (בראשית ג, כא).
תרגום
שָׁנִינוּ בְּסוֹד הַמִּשְׁנָה, מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם׳ (בראשית ג, ז) - יְדִיעָה מַמָּשׁ יָדְעוּ, שֶׁאוֹתוֹ לְבוּשׁ שֶׁל כָּבוֹד שֶׁנַּעֲשָׂה מֵאוֹתָם יָמִים נִגְרַע מֵהֶם, וְלֹא נִשְׁאַר יוֹם מֵאוֹתָם יָמִים לְהִתְלַבֵּשׁ בּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךְ וְעַל סִפְרְךְ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ׳ (תהלים קלט, טז) - ׳יָמִים יֻצָּרוּ׳ וַדַּאי. וְלֹא - ׳אֶחָד בָּהֶם׳, שֶׁהֲרֵי לֹא נִשְׁאַר אֶחָד מֵהֶם לְהִתְלַבֵּשׁ בּוֹ, עַד שֶׁהִשְׁתַּדֵּל אָדָם וְעָשָׂה תְשׁוּבָה, והקב"ה קִבֵּל אוֹתוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּלֵי לְבוּשׁ אֲחֵרִים, וְלֹא מִן הַיָּמִים שֶׁלּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם׳ (בראשית ג, כא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תנינן ברזא דמתניתין, מאי דכתיב, ׳וידעו כי ערומים הם׳ (בראשית ג, ז), ידיעה ידעי ממש. דההוא לבושא דיקר, דאתעביד מאינון יומין, גרע מנייהו, ולא אשתאר יומא מאינון יומין לאתלבשא ביה. הדא הוא דכתיב, ׳גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו׳ (תהילים קלט, טז). ׳ימים יוצרו׳. ׳ימים יוצרו׳ ודאי, ולא ׳אחד בהם׳, דהא לא אשתאר חד מנייהו לאתלבשא בהו. עד דאשתדל אדם, ועבד תשובה, וקודשא בריך הוא קביל ליה, ועביד ליה מאנא (מאני) לבושא אחרנין, ולא מן יומוי. הדא הוא דכתיב, ׳ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם׳ (בראשית ג, כא).
התרגום: שנינו בסוד המשנה, מה שכתוב ׳וידעו כי עירמם הם׳ (בראשית ג, ז) - ידיעה ממש ידעו, שאותו לבוש של כבוד שנעשה מאותם ימים נגרע מהם, ולא נשאר יום מאותם ימים להתלבש בו. זהו שכתוב ׳גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו׳ (תהלים קלט, טז) - ׳ימים יצרו׳ ודאי. ולא - ׳אחד בהם׳, שהרי לא נשאר אחד מהם להתלבש בו, עד שהשתדל אדם ועשה תשובה, והקב"ה קבל אותו ועשה לו כלי לבוש אחרים, ולא מן הימים שלו. זהו שכתוב ׳ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׳ (בראשית ג, כא).
מן המפרשים
כתם פז: עד דאשתדל אדם ועבד תשובה שלמד מקין כמ"ש ז"ל בויצא קין מלפני ה' שא"ל אדם מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשובה ונמחל לי עוני אמר אדם וכי כ"כ גדול כחה של תשובה עמד ועשה תשובה וכו' וקב"ה קביל ליה ועבד מאני לבושא אחרנין כי הימים הראשונים…
הסולם: תנינן ברזא וכו': למדנו בסוד המשנה, מה שכתוב, וידעו כי ערומים הם, ידיעה ידעו ממש, שאותו לבוש כבוד, שנעשה מן הימים, חסר מהם ולא נשאר להם, אף יום מהם להתלבש בו. וז"ש גלמי ראו עיניך וגו' . שסובב על אדה"ר, ימים יוצרו ודאי, שנוצרו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: