זכות הפחד לחברי בבל - וקצר ידם לראות פני אליהו
ויחי · ׳ושכבתי עם אבתי׳ - לבושי כבוד מן הימים וזכות האבות למערת המכפלה · מאמר 32 · פיסקה 21 · דף רכה ע"א
לשון הזוהר
אֲבָל לִזְכוּתָא דָּאִינְנָא לְהוּ, הוֹאִיל וּמִסְתָּפֵי. דְּהָא אֲוִירָא קַדִּישָׁא וְרוּחָא קַדִּישָׁא אִתְעֲדֵי מִנַּיְיהוּ, וְיָנְקֵי מֵאֲוִירָא וְרוּחָא דִרְשׁוּתָא אָחֳרָא. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְקֶשֶׁת אִתְחֲזֵי עֲלַיְיהוּ, וְלָאו אִינוּן כְּדַאי לְמֶחמֵי סֵבֶר אַנְפּוֹי (ס"א דאליהו), כָּל שֶׁכֵּן סֵבֶר אַנְפִּין אָחֳרָנִין.
תרגום
אֲבָל לִזְכוּת אֲנִי דָן אוֹתָם, הוֹאִיל וּפוֹחֲדִים, שֶׁהֲרֵי אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עָבְרָה מֵהֶם, וְיוֹנְקִים מֵאֲוִיר וְרוּחַ שֶׁל רָשׁוּת אַחֶרֶת. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁנִּרְאֵית עֲלֵיהֶם קֶשֶׁת, וְאֵינָם כְּדָאִים לִרְאוֹת סֵבֶר פָּנָיו (שֶׁל אֵלִיָּהוּ), כָּל שֶׁכֵּן סֵבֶר פָּנִים אֲחֵרוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל לזכותא דאיננא להו, הואיל ומסתפי. דהא אוירא קדישא ורוחא קדישא אתעדי מנייהו, וינקי מאוירא ורוחא דרשותא אחרא. ולא עוד אלא דקשת אתחזי עלייהו, ולאו אינון כדאי למחמי סבר אנפוי (ס"א דאליהו), כל שכן סבר אנפין אחרנין.
התרגום: אבל לזכות אני דן אותם, הואיל ופוחדים, שהרי אויר הקדוש ורוח הקדש עברה מהם, ויונקים מאויר ורוח של רשות אחרת. ולא עוד, אלא שנראית עליהם קשת, ואינם כדאים לראות סבר פניו (של אליהו), כל שכן סבר פנים אחרות.
מן המפרשים
מקדש מלך: סבר אנפוי דאליהו גרסינן ונשמה לקב"ה הרמ"ז כתב וז"ל המ"דל פי' לא שצריך הקב"ה הודעה אלא ר"ל ושנר"ן של הצדיקים המתים עושים יחוד להוריד השפע. ויפה פירוש ובהכי דייק דלא קאמר לשון הודעה בין נשמה לקב"ה גם מדוייק אומרו וקב"ה אתער ר"ל…
אור החמה: דהא אוירא קדישא ורוחא קדישא וגומר ירמוז על ב' עניינים רוחניים נמשלים בב' עניינים גשמיים הא' אויר והוא זך מרוח הב' רוח המתנשב שהוא עב מהאויר כנודע וכך ממש הוא מלמעלה שני עניינים הא' רוח שהרי הארץ ישראל בעצמה היא נגד המלכות סוד…
אור יקר: דהא אוירא קדישא ורוחא קדישא אתעדי מינייהו וכו׳, ירצה היה ראוי לשרות עליהם ואתעדי מפני מניעת אויר אלא גלות ס״ת. ארץ העמים הטמא, וענין אוירא ורוחא ירצה, כי ממש התלבשות רוחני מתפשט ומשתרבב מלמעלה למטה מקום דירת בני אדם מהמדור…