ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 32: ׳ושכבתי עם אבתי׳ - לבושי כבוד מן הימים וזכות האבות למערת המכפלה › פיסקה 16 (רכד ע"ב)

שלושה לבושים לרוח לנשמה ולנפש המשוטטת

ויחי · ׳ושכבתי עם אבתי׳ - לבושי כבוד מן הימים וזכות האבות למערת המכפלה · מאמר 32 · פיסקה 16 · דף רכד ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כַּמָּה לְבוּשִׁין אִינוּן. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, טוּרֵי (ויקרא ע"א ע"ב) ׳דְעָלְמָא, עַל דָּא פְּלִיגוּ׳. אֲבָל תְּלָתָא אִינוּן. חַד דְּמִתְלַבְּשֵׁי בְּהַהוּא לְבוּשָׁא, רוּחָא דִּבְגִנְתָא דְעֵדֶן דְּאַרְעָא. וְחַד יְקָרָא מִכֹּלָּא, דְּמִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ נִשְׁמָתָא בְּגוֹ צְרוֹרָא דְחַיֵּי, בֵּין פּוּרְפִּירָא דְמַלְכָּא. וְחַד לְבוּשָׁא דִּלְבַר, דְּקָאִים וְלָא קָאִים, אִתְחֲזֵי וְלָא אִתְחֲזֵי. בְּהַאי מִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ נַפְשָׁא, וְאָזְלָא וְשָׁטָא בְּעַלְמָא. וּבְכָל רֵישׁ יַרְחֵי (שתא) וְשַׁבַּתָּא, אָזְלַת וְאִתְקַשְּׁרַת בְּרוּחָא דִּבְגִנְתָא דְּעֵדֶן דְּאַרְעָא, דְקָיְימָא בֵּין פַּרְגּוֹדָא יַקִּירָא, וּמִנֵּיהּ אוֹלִיף וְיָדַע מַה דְּיָדַע, וְשָׁט וְאוֹדַע לֵיהּ בְּעַלְמָא.

תרגום

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כַּמָּה לְבוּשִׁים הֵם? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הֶהָרִים שֶׁל הָעוֹלָם, עַל זֶה נֶחְלְקוּ, אֲבָל שְׁלֹשָׁה הֵם: אֶחָד שֶׁמִּתְלַבְּשִׁים בְּאוֹתוֹ הַלְּבוּשׁ, הָרוּחַ שֶׁבְּגַן עֵדֶן שֶׁבָּאָרֶץ. וְאֶחָד נִכְבָּד מֵהַכֹּל, שֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַנְּשָׁמָה בְּתוֹךְ צְרוֹר הַחַיִּים בֵּין אַדֶּרֶת הַמֶּלֶךְ. וְאֶחָד לְבוּשׁ שֶׁל בַּחוּץ, שֶׁעוֹמֵד וְלֹא עוֹמֵד, נִרְאֶה וְלֹא נִרְאֶה, בָּזֶה מִתְלַבֶּשֶׁת הַנֶּפֶשׁ וְהוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת בָּעוֹלָם. וּבְכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ (שָׁנָה) וְשַׁבָּת הוֹלֶכֶת וְנִקְשֶׁרֶת בָּרוּחַ שֶׁבְּגַן עֵדֶן שֶׁבָּאָרֶץ שֶׁעוֹמֶדֶת בֵּין פַּרְגּוֹד נִכְבָּד, וּמִמֶּנּוּ לוֹמֵד וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ, וּמְשׁוֹטֵט וּמוֹדִיעַ אוֹתוֹ בָּעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, כמה לבושין אינון. אמר רבי אלעזר, טורי (ויקרא ע"א ע"ב) ׳דעלמא, על דא פליגו׳. אבל תלתא אינון. חד דמתלבשי בההוא לבושא, רוחא דבגנתא דעדן דארעא. וחד יקרא מכלא, דמתלבשא ביה נשמתא בגו צרורא דחיי, בין פורפירא דמלכא. וחד לבושא דלבר, דקאים ולא קאים, אתחזי ולא אתחזי. בהאי מתלבשא ביה נפשא, ואזלא ושטא בעלמא. ובכל ריש ירחי (שתא) ושבתא, אזלת ואתקשרת ברוחא דבגנתא דעדן דארעא, דקיימא בין פרגודא יקירא, ומניה אוליף וידע מה דידע, ושט ואודע ליה בעלמא.

התרגום: אמר רבי יהודה, כמה לבושים הם? אמר רבי אלעזר, ההרים של העולם, על זה נחלקו, אבל שלשה הם: אחד שמתלבשים באותו הלבוש, הרוח שבגן עדן שבארץ. ואחד נכבד מהכל, שמתלבשת בו הנשמה בתוך צרור החיים בין אדרת המלך. ואחד לבוש של בחוץ, שעומד ולא עומד, נראה ולא נראה, בזה מתלבשת הנפש והולכת ומשוטטת בעולם. ובכל ראש חדש (שנה) ושבת הולכת ונקשרת ברוח שבגן עדן שבארץ שעומדת בין פרגוד נכבד, וממנו לומד ויודע מה שיודע, ומשוטט ומודיע אותו בעולם.

מן המפרשים

הסולם: אמר ר' יהודה וכו': אר"י, כמה לבושים הם,שיש לאדם מן הימים שלו. אמר רבי אלעזר, הרי העולם חולקים בזה, אבל שלשה הם: אחד, שמתלבש בלבוש ההוא הרוח שבגן העדן הארץ. ואחד, היקר מכולם, הוא שמתלבש בו הנשמה שמדורה בתוך צרור החיים, שהוא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר