עיטורו של יעקב באבותיו - סוד הבריח התיכון המחבר
ויחי · ׳ושכבתי עם אבתי׳ - לבושי כבוד מן הימים וזכות האבות למערת המכפלה · מאמר 32 · פיסקה 1 · דף רכד ע"א
לשון הזוהר
׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי׳ - זַכָּאָה חוּלְקֵהוֹן דַּאֲבָהָתָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד לוֹן רְתִיכָא קַדִּישָׁא לְעֵילָא, וְאִתְרְעֵי בְּהוּ, לְאִתְעַטְּרָא עִמְּהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁק ה' וְגו'׳ (דברים י, טו). אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, יַעֲקֹב הֲוָה יָדַע, דְּהָא עִטּוּרָא דִילֵיהּ בַּאֲבָהָתֵיהּ הוּא, דְּהָא עִטּוּרָא דַאֲבָהָן עִמֵּיהּ הוּא, וְהוּא עִמְּהוֹן. וְעַל דָּא בְּאַתְוָון גְּלִיפִין תָּנִינָן, ש תְּלַת קִּשְׁרִין, תְּרֵין קִשְׁרִין, חַד מֵהַאי סִטְרָא, וְחַד מֵהַאי סִטְרָא, וְחַד דְּכָלִיל לוֹן. וְדָא הוּא דְתָנִינָן, ׳וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה׳ (שמות כו, כח-כט), וְהַהוּא קִשְׁרָא דִּבְאֶמְצָעִיתָא, אָחִיד לְהַאי סִטְרָא, וּלְהַאי סִטְרָא. וְעַל הַאי כְּתִיב, ׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי׳ וַדַּאי.
תרגום
׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי׳ (בראשית מז, ל) - אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הָאָבוֹת שהקב"ה עָשָׂה אוֹתָם מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה לְמַעְלָה וְהִתְרַצָּה בָהֶם לְהִתְעַטֵּר עִמָּהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳רַק בַּאֲבֹתֶיךְ חָשַׁק ה' וְגוֹ'׳ (דברים י, טו). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, יַעֲקֹב הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהָעִטּוּר שֶׁלּוֹ הוּא בַּאֲבוֹתָיו, שֶׁהֲרֵי הָעִטּוּר שֶׁל הָאָבוֹת הוּא עִמּוֹ, וְהוּא עִמָּהֶם. וְעַל זֶה בְּאוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת שָׁנִינוּ, ש שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים, שְׁנֵי קְשָׁרִים - אֶחָד מִצַּד זֶה וְאֶחָד מִצַּד זֶה, וְאֶחָד שֶׁכּוֹלֵל אוֹתָם. וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ, ׳וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה׳ (שמות כו, כח) - וְאוֹתוֹ קֶשֶׁר שֶׁבָּאֶמְצַע אָחוּז לְצַד זֶה וּלְצַד זֶה, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי׳ - וַדַּאי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ושכבתי עם אבותי׳ - זכאה חולקהון דאבהתא, דקודשא בריך הוא עביד לון רתיכא קדישא לעילא, ואתרעי בהו, לאתעטרא עמהון. הדא הוא דכתיב, ׳רק באבותיך חשק ה' וגו'׳ (דברים י, טו). אמר רבי אלעזר, יעקב הוה ידע, דהא עטורא דיליה באבהתיה הוא, דהא עטורא דאבהן עמיה הוא, והוא עמהון. ועל דא באתוון גליפין תנינן, ש תלת קשרין, תרין קשרין, חד מהאי סטרא, וחד מהאי סטרא, וחד דכליל לון. ודא הוא דתנינן, ׳והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה׳ (שמות כו, כח-כט), וההוא קשרא דבאמצעיתא, אחיד להאי סטרא, ולהאי סטרא. ועל האי כתיב, ׳ושכבתי עם אבותי׳ ודאי.
התרגום: ׳ושכבתי עם אבתי׳ (בראשית מז, ל) - אשרי חלקם של האבות שהקב"ה עשה אותם מרכבה קדושה למעלה והתרצה בהם להתעטר עמהם. זהו שכתוב ׳רק באבתיך חשק ה' וגו'׳ (דברים י, טו). אמר רבי אלעזר, יעקב היה יודע שהעטור שלו הוא באבותיו, שהרי העטור של האבות הוא עמו, והוא עמהם. ועל זה באותיות חקוקות שנינו, ש שלשה קשרים, שני קשרים - אחד מצד זה ואחד מצד זה, ואחד שכולל אותם. וזהו ששנינו, ׳והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה׳ (שמות כו, כח) - ואותו קשר שבאמצע אחוז לצד זה ולצד זה, ועל זה כתוב ׳ושכבתי עם אבתי׳ - ודאי.
מן המפרשים
אור החמה: עביד לון רתיכא קדישא לעילא הן מרכבה מצד נשמתן ומעשיהן וגומר ועם היות שאחרים ירצו להמשיך במעשיהן להיות מרכבה לא מפני זה יתעטר הקב"ה במרכבתו בהם ויאמר אלהי חזקיהו ואלהי שלמה וכיוצא. וז"ש ואתרעי בהו וגומר . מהרמ"ק זלה"ה:
אור יקר: כתיב ושכבתי עם אבותי, דהיינו מתעלה בין שני ההין בין החסד והגבורה, וכן הודה יוסף ואמר.
רמ"א: ש' תלת ש' תלת. עיין לעיל דף מ' ע"ג (תיקו"ז סט קי:) :
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: