חכמת מצרים - השפחה שאחר הרחיים שכלל בה שלמה
ויחי · ׳ותרב חכמת שלמה׳ - שלמות ופגימת הלבנה וסודות בני קדם · מאמר 31 · פיסקה 13 · דף רכג ע"ב
לשון הזוהר
׳וּמִכָּל חָכְמַת מִצְרַיִם׳, דָּא חָכְמָה תַּתָּאָה, דְּאִקְרֵי שִׁפְחָה דְּבָתַר רֵיחַיָא, וְכֹלָּא אִתְכְּלִילַת הַאי חָכְמָה דִשְׁלֹמֹה, חָכְמַת ׳בְּנִי קֶדֶם׳, ׳וְחָכְמַת מִצְרַיִם׳. אָמַר רִבִּי אַבָּא, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא, דְּשָׁאִילְנָא קַמָּךְ מִלָּה דָא, דְּהָא בְּכָל הַנֵּי מִילֵי (מלה דא) זָכִינָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, מִלִּין אִלֵּין, הָא אוֹקִימְנָא לוֹן, וְהָא אִתָּמְרוּ.
תרגום
׳וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרַיִם׳ - זוֹ הַחָכְמָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁנִּקְרֵאת שִׁפְחָה שֶׁאַחַר הָרֵחַיִם, וְהַכֹּל כָּלְלָה חָכְמָה זוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה - חָכְמַת בְּנֵי קֶדֶם וְחָכְמַת מִצְרַיִם. אָמַר רַבִּי אַבָּא, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁשָּׁאַלְתִּי דָבָר זֶה לְפָנֶיךְ, שֶׁהֲרֵי בְּכָל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ (דָּבָר זֶה) זָכִיתִי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּבָרִים אֵלּוּ הֲרֵי בֵּאַרְנוּם, וַהֲרֵי נֶאֶמְרוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ומכל חכמת מצרים׳, דא חכמה תתאה, דאקרי שפחה דבתר ריחיא, וכלא אתכלילת האי חכמה דשלמה, חכמת ׳בני קדם׳, ׳וחכמת מצרים׳. אמר רבי אבא, בריך רחמנא, דשאילנא קמך מלה דא, דהא בכל הני מילי (מלה דא) זכינא. אמר רבי שמעון, מלין אלין, הא אוקימנא לון, והא אתמרו.
התרגום: ׳ומכל חכמת מצרים׳ - זו החכמה התחתונה שנקראת שפחה שאחר הרחים, והכל כללה חכמה זו של שלמה - חכמת בני קדם וחכמת מצרים. אמר רבי אבא, ברוך הרחמן ששאלתי דבר זה לפניך, שהרי בכל הדברים הללו (דבר זה) זכיתי. אמר רבי שמעון, דברים אלו הרי בארנום, והרי נאמרו.
מן המפרשים
רמ"א: דאקרי שפחה דאקרי שפחה. עיין לקמן [פרשת בא] דף י"ז סוף ע"ב (לז:) , ועיין לעיל דף ל"ד ע"ב (כו:) :
הסולם: ומכל חכמת מצרים: זה הוא חכמה תתאה, הנקראת שפחה שלאחר הריחים. ומהכל נכללה חכמה זו דשלמה, מחכמת בני קדם, ומחכמת מצרים. אמר ר' אבא ברוך הרחמן, ששאלתי ממך דבר זה, כי בגלל זה זכיתי בכל אלו הדברים. אר"ש דברים אלו העמדתי אותם וכבר…