ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 30: ׳ויקרא לבנו ליוסף׳ - סוד הבן, שבועת הקבורה וזכות לאה › פיסקה 6 (רכב ע"א)

פחד יעקב מירידה למצרים - הבטחת שכינה עמו

ויחי · ׳ויקרא לבנו ליוסף׳ - סוד הבן, שבועת הקבורה וזכות לאה · מאמר 30 · פיסקה 6 · דף רכב ע"א

לשון הזוהר

אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, בְּשַׁעְתָּא דְּהֲוָה נָחִית יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם, הֲוָה דָחִיל. הֲוָה אָמַר, דִּילְמָא חַס וְשָׁלוֹם יִשְׁתֵּצוּן בָּנַי בֵּינִי עַמְּמַיָא, וְדִילְמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְסַלֵּק שְׁכִינְתֵּיהּ מִינִי כְּקַדְמִיתָא. מַה כְּתִיב, ׳וַיֵּרָא אֱלהִים אֶל יַעֲקֹב וְגו'׳ (בראשית לה, ט). (׳ויאמר אלהים לישראל׳) ׳אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם׳. וּמַה דְּאֲמַרְתְּ דִּילְמָא אֲסַלֵּק שְׁכִינָתִּי מִבֵּינָךְ, ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרָיְמָה׳. אָמַר עוֹד, דָּחִילְנָא דִּילְמָא אִתְקַבַּר תַּמָּן, וְלָא אֶזְכֶּה עִם אֲבָהָתַי. אָמַר לֵיהּ ׳וְאָנֹכִי אֲעַלְךָ גַּם עָלה׳. אֲעַלְךָ, מִמִּצְרַיִם. ׳גַּם עָלה׳, לְאִתְקַבְּרָאָה בְּקִבְרָא דַּאֲבָהָתָךְ.

תרגום

אֶלָּא, כָּךְ שָׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹרֵד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם, הָיָה פוֹחֵד, וְהָיָה אוֹמֵר: שֶׁמָּא חַס וְחָלִילָה יִכְלוּ בָנַי בֵּין הָעַמִּים, וְאוּלַי הקב"ה יְסַלֵּק שְׁכִינָתוֹ מִמֶּנִּי כְּבַתְּחִלָּה. מַה כָּתוּב? ׳וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב וְגוֹ'׳ (בראשית לה, ט) - (׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל׳) ׳אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךְ שָׁם׳ - וּמַה שֶּׁאָמַרְתָּ אוּלַי אֲסַלֵּק שְׁכִינָתִי מִבֵּינְךְ - ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךְ מִצְרַיְמָה׳. אָמַר עוֹד, פּוֹחֵד אֲנִי שֶׁמָּא אֶקָּבֵר שָׁם וְלֹא אֶזְכֶּה עִם אֲבוֹתַי. ׳אָמַר לוֹ׳, ׳וְאָנֹכִי אֲעַלְךְ גַּם עָלֹה׳ (בראשית מו, ד) - אֲעַלְךְ - מִמִּצְרַיִם. ׳גַּם עָלֹה׳ - לְהִקָּבֵר בְּקֶבֶר אֲבוֹתֶיךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא הכי תאנא, בשעתא דהוה נחית יעקב למצרים, הוה דחיל. הוה אמר, דילמא חס ושלום ישתצון בני ביני עממיא, ודילמא קודשא בריך הוא יסלק שכינתיה מיני כקדמיתא. מה כתיב, ׳וירא אלהים אל יעקב וגו'׳ (בראשית לה, ט). (׳ויאמר אלהים לישראל׳) ׳אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם׳. ומה דאמרת דילמא אסלק שכינתי מבינך, ׳אנכי ארד עמך מצרימה׳. אמר עוד, דחילנא דילמא אתקבר תמן, ולא אזכה עם אבהתי. אמר ליה ׳ואנכי אעלך גם עלה׳. אעלך, ממצרים. ׳גם עלה׳, לאתקבראה בקברא דאבהתך.

התרגום: אלא, כך שנינו, בשעה שהיה יורד יעקב למצרים, היה פוחד, והיה אומר: שמא חס וחלילה יכלו בני בין העמים, ואולי הקב"ה יסלק שכינתו ממני כבתחלה. מה כתוב? ׳וירא אלהים אל יעקב וגו'׳ (בראשית לה, ט) - (׳ויאמר אלהים לישראל׳) ׳אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם׳ - ומה שאמרת אולי אסלק שכינתי מבינך - ׳אנכי ארד עמך מצרימה׳. אמר עוד, פוחד אני שמא אקבר שם ולא אזכה עם אבותי. ׳אמר לו׳, ׳ואנכי אעלך גם עלה׳ (בראשית מו, ד) - אעלך - ממצרים. ׳גם עלה׳ - להקבר בקבר אבותיך.

מן המפרשים

אור החמה: הוה דחיל דילמא ח"ו ישתצון הרי זו קודמת לכל לאהבת האב על הבנים. הב' דילמא יסליק שכינתיה שהוא צער מגיע אל האושר והב"ה הקדימו.

נזר ישראל: תניא א"ר יוסי כו'. כי לנר"נ נעשה ג' לבושים, ממעשה מצות ביום לבוש הנפש, ומתורה בכל יום לבוש הרוח, וממחשבה וכוונות לבוש הנשמה. ונפש בקבר, והרוח בג"ע הארץ, והנשמה בבריאה בצרור החיים. ומונחים באלו ג' לבושי' והם ג' בזוהר"ק: צללים.…

הסולם: אלא הכי תאנא וכו': ומשיב, אלא כך למדנו, בשעה שיעקב היה יורד למצרים היה מתירא, אמר, אולי ח"ו יכלו בני בין העמים ואולי יסלק הקב"ה שכינתו ממני כבתחילה. מה כתוב, וירא אלקים אל יעקב וגו' אל תירא מרדה מצרים וגו'. ומה שאמרת פן אסלק…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: