טעם השבועה שלא ייקבר יעקב בין טמאי מצרים
ויחי · ׳ויקרא לבנו ליוסף׳ - סוד הבן, שבועת הקבורה וזכות לאה · מאמר 30 · פיסקה 16 · דף רכב ע"ב
לשון הזוהר
תוּ, מַאי טַעְמָא הָכָא, ׳שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי׳ (בראשית כד, ב) ׳אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם׳. אֶלָּא אָמַר לֵיהּ יַעֲקֹב לְיוֹסֵף, בְּהַאי רְשִׁימָא קַדִּישָׁא אוֹמֵי לִי, דְּאַפִּיק זַרְעָא קַדִּישָׁא מְהֵימְנָא לְעַלְמָא, וְאִתְנְטִיר, וְלָא אִסְתָּאַב לְעָלְמִין. דְּלָא יִתְקַבַּר בֵּין אִינוּן מְסָאֲבִין, דְּלָא נָטְרוּ לֵיהּ לְעָלְמִין. דִּכְתִיב בְּהוּ, ׳אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם׳ (יחזקאל כג, כ).
תרגום
עוֹד, מָה הַטַּעַם כָּאן ׳שִׂים נָא יָדְךְ תַּחַת יְרֵכִי׳ (בראשית מז, כט) - ׳אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם׳? אֶלָּא ׳אָמַר לוֹ׳ יַעֲקֹב לְיוֹסֵף, בָּרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה הִשָּׁבַע לִי, שֶׁהוֹצִיא זֶרַע קָדוֹשׁ נֶאֱמָן לָעוֹלָם, וְנִשְׁמָר וְלֹא נִטְמָא לְעוֹלָמִים, שֶׁלֹּא יִקָּבֵר בֵּין אוֹתָם הַטְּמֵאִים שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ אוֹתוֹ לְעוֹלָמִים, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם ׳אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם׳ (יחזקאל כג, כ).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תו, מאי טעמא הכא, ׳שים נא ידך תחת ירכי׳ (בראשית כד, ב) ׳אל נא תקברני במצרים׳. אלא אמר ליה יעקב ליוסף, בהאי רשימא קדישא אומי לי, דאפיק זרעא קדישא מהימנא לעלמא, ואתנטיר, ולא אסתאב לעלמין. דלא יתקבר בין אינון מסאבין, דלא נטרו ליה לעלמין. דכתיב בהו, ׳אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם׳ (יחזקאל כג, כ).
התרגום: עוד, מה הטעם כאן ׳שים נא ידך תחת ירכי׳ (בראשית מז, כט) - ׳אל נא תקברני במצרים׳? אלא ׳אמר לו׳ יעקב ליוסף, ברשם הקדוש הזה השבע לי, שהוציא זרע קדוש נאמן לעולם, ונשמר ולא נטמא לעולמים, שלא יקבר בין אותם הטמאים שלא שמרו אותו לעולמים, שכתוב בהם ׳אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם׳ (יחזקאל כג, כ).
מן המפרשים
אור החמה: תו מ"ט הכא בשלמא באברהם להשביע דכתיב שים נא ידך ואשביעך אמנם יעקב אמר שים נא ידך אל נא תקברני ולבסוף כתיב ויאמר השבעה לי נראה כי תחלה לא היה להשביע כיון שהפסיק באל נא תקברני ולזה תריץ שהשבוע' היתה בו ואמר אל תקברני סמוך לשים…
הסולם: תו מ"ט הכא וכו': עוד. מהו הטעם כאן שכתוב שים נא ידך תחת ירכי אל נא תקברני במצרים. אלא אמר לו יעקב ליוסף ברושם הקדוש הזה השבע לי, שהוציא זרע קדוש ונאמן לעולם ונשמר ולא נטמא מעולם, שלא יקבר בין אלו הטמאים שלא שמרו אותו מעולם,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: