ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 29: ׳ויקרבו ימי ישראל למות׳ - קרבת ימי האדם למלך כפי זכותו › פיסקה 1 (רכא ע"ב)

׳ימי ישראל׳ ולא יום - מיתת האדם ברגע אחד

ויחי · ׳ויקרבו ימי ישראל למות׳ - קרבת ימי האדם למלך כפי זכותו · מאמר 29 · פיסקה 1 · דף רכא ע"ב

לשון הזוהר

׳וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳. תָּאנָא, אָמַר רִבִּי חִיָּיא, כְּתִיב ׳וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה׳, הָתָם בְּקִיּוּמֵיהּ יַעֲקֹב, וְהָכָא בְּמִיתָתֵיהּ יִשְׂרָאֵל. דִּכְתִיב, ׳וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּהָא לָא כְּתִיב ׳וַיִּקְרַב יוֹם יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳, אֶלָּא יְמֵי, וְכִי בְּכַמָּה יוֹמֵי מִית בַּר נָשׁ, וְהָא בְּשַׁעְתָא חָדָא, בְּרִגְעָא חָדָא, מִית וְנָפִיק מֵעַלְמָא.

תרגום

׳וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳ (בראשית מז, כט) - שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כָּתוּב ׳וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה׳ (בראשית מז, כח) - שָׁם בְּקִיּוּמוֹ יַעֲקֹב, וְכָאן בְּמִיתָתוֹ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּךְ הוּא וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי לֹא כָתוּב ׳וַיִּקְרַב יוֹם יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳, אֶלָּא יְמֵי, וְכִי בְּכַמָּה יָמִים מֵת בֶּן אָדָם? וַהֲרֵי בְּשָׁעָה אַחַת, בְּרֶגַע אֶחָד מֵת וְיוֹצֵא מִן הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויקרבו ימי ישראל למות׳. תאנא, אמר רבי חייא, כתיב ׳ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה׳, התם בקיומיה יעקב, והכא במיתתיה ישראל. דכתיב, ׳ויקרבו ימי ישראל למות׳. אמר רבי יוסי, הכי הוא ודאי, דהא לא כתיב ׳ויקרב יום ישראל למות׳, אלא ימי, וכי בכמה יומי מית בר נש, והא בשעתא חדא, ברגעא חדא, מית ונפיק מעלמא.

התרגום: ׳ויקרבו ימי ישראל למות׳ (בראשית מז, כט) - שנינו, אמר רבי חייא, כתוב ׳ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה׳ (בראשית מז, כח) - שם בקיומו יעקב, וכאן במיתתו ישראל, שכתוב ׳ויקרבו ימי ישראל למות׳. אמר רבי יוסי, כך הוא ודאי, שהרי לא כתוב ׳ויקרב יום ישראל למות׳, אלא ימי, וכי בכמה ימים מת בן אדם? והרי בשעה אחת, ברגע אחד מת ויוצא מן העולם.

מן המפרשים

כתם פז: ויקרבו ימי ישראל וכו' א"ר חייא כתיב ויחי יעקב בארץ מצרים התם בקיומיה יעקב וכו' יבאר כי הצדיק כל עוד שמאריך ימים הוא מוסיף בשלימות ע"ד שאז"ל זקני ת"ח כל עוד שמזקינין חכמה מתוספת עליהם וכו' ועד"ז נאמר ביעקב ע"ה בעודו בחיים חייתו…

אור החמה: תאנא א"ר חייא כתיב ויחי יעקב וגומר בתמיה שכיון שנזכר' מיתה היה ראוי שלא יקרא ישראל לומר שבחינת יעקב הוא שמת: ור' יוסי תירץ שקריבת הימים הוא בבחינת ישראל דהיינו תיקון כדמפרש ואזיל וירצה עתה שאפי' שלא נק' ישראל כל הימים נקרבו…

הסולם: ויקרבו ימי ישראל למות: למדנו א"ר חייא, כתוב ויחי יעקב בארץ מצרים וגו', שם בחיים שלו כתוב יעקב, וכאן במיתתו כתוב ישראל. הלא השם ישראל חשוב יותר מן השם יעקב. אמר ר' יוסי כן הוא ודאי, שצריך לומר כאן ישראל. כי לא כתוב ויקרב יום…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: