ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 19: ׳ויקרבו ימי ישראל למות׳ - כרוזי העולמות וגורל הרוח בצאתה › פיסקה 4 (ריז ע"ב)

יום ה' לקירוב ימי האדם - כתר השביעי הפוקד רוחו

ויחי · ׳ויקרבו ימי ישראל למות׳ - כרוזי העולמות וגורל הרוח בצאתה · מאמר 19 · פיסקה 4 · דף ריז ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְלַכְּדָן רַגְלוֹי דִּבְנֵי נָשָׁא, וְיוֹמוֹי אִתְקְרִיבוּ, הַהוּא יוֹמָא, אִתְקְרֵי יוֹם ה', לְאֲתָבָא רוּחֵיהּ לֵיהּ. תָּנָא בְּהַהִיא שַׁעְתָּא, פַּקְדָא הַהוּא כִּתְרָא קַדִּישָׁא, עַל רוּחֵיהּ. וּמַאן אִיהוּ, דִּכְתִיב, ׳יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה׳ (תהילים צ, י). וְהִיא כִּתְרָא שְׁבִיעָאָה דְּכֹלָּא.

תרגום

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּלְכָּדוֹת רַגְלֵי ׳בְּנֵי הָאָדָם׳ וְיָמָיו מִתְקָרְבִים, אוֹתוֹ יוֹם נִקְרָא יוֹם ה' לְהָשִׁיב רוּחוֹ אֵלָיו. שָׁנִינוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פּוֹקֵד אוֹתוֹ הַכֶּתֶר הַקָּדוֹשׁ עַל רוּחוֹ, וּמִיהוּ? שֶׁכָּתוּב ׳יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה׳ (תהלים צ, י) - וְהִיא הַכֶּתֶר הַשְּׁבִיעִי שֶׁל הַכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, בשעתא דמתלכדן רגלוי דבני נשא, ויומוי אתקריבו, ההוא יומא, אתקרי יום ה', לאתבא רוחיה ליה. תנא בההיא שעתא, פקדא ההוא כתרא קדישא, על רוחיה. ומאן איהו, דכתיב, ׳ימי שנותינו בהם שבעים שנה׳ (תהילים צ, י). והיא כתרא שביעאה דכלא.

התרגום: אמר רבי יהודה, בשעה שנלכדות רגלי ׳בני האדם׳ וימיו מתקרבים, אותו יום נקרא יום ה' להשיב רוחו אליו. שנינו, באותה שעה פוקד אותו הכתר הקדוש על רוחו, ומיהו? שכתוב ׳ימי שנותינו בהם שבעים שנה׳ (תהלים צ, י) - והיא הכתר השביעי של הכל.

מן המפרשים

אור החמה: ואיהי כתרא שביעאה וגו' מלכות שהיא שביעית והאדם נולד מימין בחסד ונמשך עד המלכות ע' שנה ואם הוא מצד הגבוקה דהיינו שבא מן הבינה נמשך עד המלכות שמנה מדרגות דהיינו שמנים שנה דבינה נקראת ג"כ גבורה ואמנם שבחכמה אין אחיזה כלל ואם יחיה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: