ממלכת הזוהר › זוהר › ויגש › מאמר 8: ׳הרעות להמית את בנה׳ - סוד רשות הרע ועליית אליהו בלא מיתה › פיסקה 6 (רט ע"א)

תמיהת רבי חייא - בריחת אליהו הגוזר מאיזבל

ויגש · ׳הרעות להמית את בנה׳ - סוד רשות הרע ועליית אליהו בלא מיתה · מאמר 8 · פיסקה 6 · דף רט ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וְכִי אֵלִיָּהוּ, כֵּיוָן דְּאִיהוּ גָּזַר, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְקַיֵּים. וְאִיהוּ גָּזִיר עַל שְׁמַיָא, דְּלָא לַאֲחָתָא מִטְרָא וְטַלָּא, הֵיךְ דָּחִיל אִיהוּ מֵאִיזֶבֶל, דְּשַׁדְּרַת לֵיהּ. דִּכְתִיב, ׳כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם׳ (מלכים א יט, ב), וּמִיָּד דָּחִיל וְעָרַק עַל נַפְשֵׁיהּ.

תרגום

אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וְכִי אֵלִיָּהוּ, כֵּיוָן שֶׁהוּא גּוֹזֵר והקב"ה מְקַיֵּם, וְהוּא גָּזַר עַל הַשָּׁמַיִם שֶׁלֹּא לְהוֹרִיד טַל וּמָטָר, אֵיךְ הוּא פָּחַד מֵאִיזֶבֶל שֶׁשָּׁלְחָה לוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךְ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם׳ (מלכים א יט, ב) - וּמִיָּד פָּחַד וּבָרַח עַל נַפְשׁוֹ?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי חייא, וכי אליהו, כיון דאיהו גזר, וקודשא בריך הוא מקיים. ואיהו גזיר על שמיא, דלא לאחתא מטרא וטלא, היך דחיל איהו מאיזבל, דשדרת ליה. דכתיב, ׳כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם׳ (מלכים א יט, ב), ומיד דחיל וערק על נפשיה.

התרגום: אמר רבי חייא, וכי אליהו, כיון שהוא גוזר והקב"ה מקים, והוא גזר על השמים שלא להוריד טל ומטר, איך הוא פחד מאיזבל ששלחה לו, שכתוב ׳כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם׳ (מלכים א יט, ב) - ומיד פחד וברח על נפשו?

מן המפרשים

הסולם: אמר ר' חייא וכו': אר"ח, וכי אליהו, כיון שהוא גזר והקב"ה מקיים, והוא גזר על השמים שלא להוריד טל ומטר, איך היה מפחד מאזבל, ששלחה אליו ככתוב, כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם, ומיד פחד וברח על נפשו.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: