ממלכת הזוהר › זוהר › ויגש › מאמר 8: ׳הרעות להמית את בנה׳ - סוד רשות הרע ועליית אליהו בלא מיתה › פיסקה 13 (רט ע"ב)

קנאת אליהו וסגירת שער המוות - זימונו בכל ברית מילה

ויגש · ׳הרעות להמית את בנה׳ - סוד רשות הרע ועליית אליהו בלא מיתה · מאמר 8 · פיסקה 13 · דף רט ע"ב

לשון הזוהר

מַה כְּתִיב, (מלכים א יט יג) ׳וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ׳ וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל וַיֹּאמֶר (תשא ק"ץ ע"א) מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי, אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַד מָתַי אַתָּה מְקַנֵּא לִי, טְרָקַת גַּלָּא דְּלָא יָכִיל לְשַׁלְּטָאָה בָּךְ מוֹתָא לְעָלְמָא, וְעַלְמָא לָא יָכִיל לְמִסְבְּלָךְ עִם בָּנַי (נשא)׳. אָמַר לֵיהּ, כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנִי יִשְׂרָאֵל וְגו. אָמַר לֵיהּ, חַיֶּיךָ, דְּבְּכָל אֲתַר דְּבָנַי (נשא) יְקַיְּימוּ קְיָים קַדִּישָׁא, אַנְתְּ תְּהֵא זַמִּין תַּמָּן. (ד"א והא אתמר בגין כך מתקנין כורסיא לאליהו דאיהו זמין תמן) תָּא חֲזֵי, מַה גָּרַם הַהִיא מִלָּה דְאֵלִיָּהוּ, דִּכְתִיב, (מלכים א יט יח) ׳וְהִשְׁאַרְתִּי בְּיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לא כָּרְעוּ לַבַּעַל וְכָל הַפֶּה אֲשֶׁר לֹא נָשַׁק לוֹ׳. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה, דְּלָא יָכִיל עַלְמָא לְמִסְבְּלָךְ עִם בָּנַי (נשא). ׳וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ׳. יְהֵא נְבִיאָה אָחֳרָא לְגַבֵּי בָּנַי (נשא), וְאַתְּ תִּסְתַּלַּק לְאַתְרָךְ.

תרגום

מַה כָּתוּב? ׳וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וְגוֹ'׳ (מלכים א יט, יג) ׳וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל וַיֹּאמֶר מַה לְּךְ פֹה אֵלִיָּהוּ׳. ׳וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי׳. אָמַר לוֹ הקב"ה, עַד מָתַי אַתָּה מְקַנֵּא לִי? סָגַרְתָּ אֶת הַדֶּלֶת שֶׁלֹּא יָכוֹל לִשְׁלֹט בְּךְ הַמָּוֶת לְעוֹלָם, וְהָעוֹלָם לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל אוֹתְךְ עִם בָּנַי (אָדָם). אָמַר לוֹ, ׳כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ אָמַר לוֹ, חַיֶּיךְ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּנַי (אָדָם) יְקַיְּמוּ אֶת בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, אַתָּה תִהְיֶה מְזֻמָּן לְשָׁם. (וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ מתקנים כִּסֵּא לְאֵלִיָּהוּ, שֶׁהוּא מְזֻמָּן לשם) בֹּא רְאֵה מַה גָּרַם אוֹתוֹ הַדִּבּוּר שֶׁל אֵלִיָּהוּ, שֶׁכָּתוּב ׳וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל וְכָל הַפֶּה אֲשֶׁר לֹא נָשַׁק לוֹ׳ (מלכים א יט, יח) - אָמַר לוֹ הקב"ה, מִכָּאן וָהָלְאָה, שֶׁאֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבֹּל אוֹתְךְ עִם בָּנַי (אָדָם). ׳וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךְ׳ (מלכים א יט, טז) - יִהְיֶה נָבִיא אַחֵר אֵצֶל בָּנַי (אָדָם), וְאַתָּה תִּסְתַּלֵּק לִמְקוֹמְךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מה כתיב, (מלכים א יט יג) ׳ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו׳ והנה אליו קול ויאמר (תשא ק"ץ ע"א) מה לך פה אליהו ויאמר קנא קנאתי, אמר ליה קודשא בריך הוא, עד מתי אתה מקנא לי, טרקת גלא דלא יכיל לשלטאה בך מותא לעלמא, ועלמא לא יכיל למסבלך עם בני (נשא)׳. אמר ליה, כי עזבו בריתך בני ישראל וגו. אמר ליה, חייך, דבכל אתר דבני (נשא) יקיימו קיים קדישא, אנת תהא זמין תמן. (ד"א והא אתמר בגין כך מתקנין כורסיא לאליהו דאיהו זמין תמן) תא חזי, מה גרם ההיא מלה דאליהו, דכתיב, (מלכים א יט יח) ׳והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו׳. אמר ליה קודשא בריך הוא, מכאן ולהלאה, דלא יכיל עלמא למסבלך עם בני (נשא). ׳ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך׳. יהא נביאה אחרא לגבי בני (נשא), ואת תסתלק לאתרך.

התרגום: מה כתוב? ׳ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו וגו'׳ (מלכים א יט, יג) ׳והנה אליו קול ויאמר מה לך פה אליהו׳. ׳ויאמר קנא קנאתי׳. אמר לו הקב"ה, עד מתי אתה מקנא לי? סגרת את הדלת שלא יכול לשלט בך המות לעולם, והעולם לא יכול לסבל אותך עם בני (אדם). אמר לו, ׳כי עזבו בריתך בני ישראל וגו'׳ אמר לו, חייך שבכל מקום שבני (אדם) יקימו את ברית הקדש, אתה תהיה מזמן לשם. (והרי נתבאר שמשום כך מתקנים כסא לאליהו, שהוא מזמן לשם) בא ראה מה גרם אותו הדבור של אליהו, שכתוב ׳והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו׳ (מלכים א יט, יח) - אמר לו הקב"ה, מכאן והלאה, שאין העולם יכול לסבל אותך עם בני (אדם). ׳ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך׳ (מלכים א יט, טז) - יהיה נביא אחר אצל בני (אדם), ואתה תסתלק למקומך.

מן המפרשים

אור החמה: ת"ח מה גרם וכו' כלומר בא וראה דעלמא לא הוה יכיל לסובלו כנזכר שכן גרם שלא נשארו בישראל כי אם שבעת אלפים וכו'. והשארתי בישראל וגומר מקרא זה סמוך לקרא דלעיל וכאותה נבואה נאמר לו. ואת תסתלק לאתרך דהיינו בחינת הנשמה במקום שאר נשמות…

הסולם: מה כתיב, ויהי כשמוע אליהו וגו': אמר לו הקב"ה עד מתי אתה מקנא לי , סגרת הדלת, שהמות לא ישלוט עליך לעולם, והעולם אינו יכול לסבלך שתמצא עם בני, שאתה מקטרג עליהם, א"ל כי עזבו בריתך בני ישראל וגו'. אמר לו, חייך, שבכל מקום שבני אדם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: