פירוד נהר עדן לארבעה ראשים - צדיק וכנסת ישראל
ויגש · ׳ולא יכול יוסף להתאפק׳ - צדיק המפרנס העולם וייחוד ישראל עם קונם · מאמר 7 · פיסקה 4 · דף רח ע"א
לשון הזוהר
וּמִשָּׁם יִפָּרֶד, מַהוּ יִפָּרֶד. אֶלָּא, הַהוּא מְזוֹנָא וּמַשְׁקַיָא דְּהַהוּא נָהָר, נָטִיל גִּנְתָא כֹּלָּא, וּלְבָתַר אִתְבַּדַּר הַהוּא מַשְׁקַיָא לְד' סִטְרִין דְּעַלְמָא. וְכַמָּה אִינוּן דִּמְצַפָּאן לְאִתְשַׁקְיָיא וּלְאִתְּזְנָא מִתַּמָּן. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳עֵינִי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׳ (תהילים קמה, טו). וּבְגִין כָּךְ ׳פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים׳, דָּא צַדִּיק. ׳צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד׳, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. דִּבְגִין כָּךְ, אִיהִי קָיְימָא בְּרָזָא דִשְׁלָם, בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. ׳רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעַס׳, דָּא מַלְכוּת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.
תרגום
וּמִשָּׁם יִפָּרֵד, מַה זֶּה יִפָּרֵד? אֶלָּא הַמָּזוֹן הַהוּא וְהַמַּשְׁקֶה שֶׁל הַנָּהָר הַהוּא נוֹטֵל הַגָּן הַכֹּל, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּזֵּר הַמַּשְׁקֶה הַהוּא לְאַרְבָּעָה צְדָדִים שֶׁל הָעוֹלָם, וְכַמָּה הֵם שֶׁמְּצַפִּים לִהְיוֹת מֻשְׁקִים וּלְהִזּוֹן מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עֵינֵי כֹל אֵלֶיךְ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׳ (תהלים קמה, טו) - וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים׳ - זֶה צַדִּיק. ׳צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׳ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ הִיא עוֹמֶדֶת בְּסוֹד שֶׁל שָׁלוֹם בְּקִיּוּם שָׁלֵם. ׳רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס׳ - זוֹ מַלְכוּת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומשם יפרד, מהו יפרד. אלא, ההוא מזונא ומשקיא דההוא נהר, נטיל גנתא כלא, ולבתר אתבדר ההוא משקיא לד' סטרין דעלמא. וכמה אינון דמצפאן לאתשקייא ולאתזנא מתמן. כמא דאת אמר, ׳עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו׳ (תהילים קמה, טו). ובגין כך ׳פזר נתן לאביונים׳, דא צדיק. ׳צדקתו עומדת לעד׳, דא כנסת ישראל. דבגין כך, איהי קיימא ברזא דשלם, בקיומא שלים. ׳רשע יראה וכעס׳, דא מלכות עובדי כוכבים ומזלות.
התרגום: ומשם יפרד, מה זה יפרד? אלא המזון ההוא והמשקה של הנהר ההוא נוטל הגן הכל, ואחר כך מתפזר המשקה ההוא לארבעה צדדים של העולם, וכמה הם שמצפים להיות משקים ולהזון משם, כמו שנאמר ׳עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו׳ (תהלים קמה, טו) - ומשום כך ׳פזר נתן לאביונים׳ - זה צדיק. ׳צדקתו עמדת לעד׳ - זו כנסת ישראל, שמשום כך היא עומדת בסוד של שלום בקיום שלם. ׳רשע יראה וכעס׳ - זו מלכות עובדי כוכבים ומזלות.
מן המפרשים
אור החמה: אלא ההוא מזונ' דההוא נהר נטיל גנתא שהיא המלכות דהיינו להשקו' את הגן ונוטלו באחדות גמורה ולבתר אחר התפשטו מן המ' עוד למטה אתבדר ההוא משקיא ממש שפע היסוד לד' סטרי אלו הם סוד ד' חיות המרכבה בעולם הפרוד. והיסוד הוא המשקה עם היותו…
אור יקר: דההוא נהר נטיל גנתא שהיא המלכות, דהיינו.
הסולם: ומשם יפרד: שואל, מהו יפרד, שאומר הכתוב. ומשיב, אלא, אותו מזון ומשקה של נהר ההוא, מקבל הכל הגן, שהוא הנוקבא, ואחר כך מתפזר המשקה לד' רוחות העולם, כלומר שבאי עולם כולם נשקים ממנה אף אחד מהם לא יחסר. וכמה הם המצפים להשתות ולהזון…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: