ממלכת הזוהר › זוהר › ויגש › מאמר 2: ׳בורא השמים ונוטיהם׳ - נפש רוח ונשמה מבריאת העולם עד התקרבות המלכים › פיסקה 4 (רה ע"ב)

המשכת נשמת חיים מלמעלה דרך הארץ לכל

ויגש · ׳בורא השמים ונוטיהם׳ - נפש רוח ונשמה מבריאת העולם עד התקרבות המלכים · מאמר 2 · פיסקה 4 · דף רה ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כֹּלָּא אִיהוּ לְעֵילָא, דְּהָא מִתַּמָּן נָפְקָא נִשְׁמָתָא דְחַיֵּי, לְהַאי אֶרֶץ. וְהַאי אֶרֶץ, נָקְטָא נִשְׁמָתָא לְמֵיהַב לְכֹלָּא. בְּגִין דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, אִיהוּ יָהִיב וְעָיִיל נִשְׁמָתִין לְהַאי אֶרֶץ, וְאִיהוּ נָקְטָא לוֹן וְיָהֲבָא לְכֹלָּא.

תרגום

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַכֹּל הוּא לְמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם יוֹצֵאת נִשְׁמַת חַיִּים לָאָרֶץ הַזּוֹ, וְהָאָרֶץ הַזּוֹ לוֹקַחַת הַנְּשָׁמָה לָתֵת לַכֹּל, מִשּׁוּם שֶׁהַנָּהָר הַהוּא שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא, הוּא נוֹתֵן וּמַכְנִיס נְשָׁמוֹת לָאָרֶץ הַזּוֹ, וְהִיא לוֹקַחַת אוֹתָן וְנוֹתֶנֶת לַכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יצחק, כלא איהו לעילא, דהא מתמן נפקא נשמתא דחיי, להאי ארץ. והאי ארץ, נקטא נשמתא למיהב לכלא. בגין דההוא נהר דנגיד ונפיק, איהו יהיב ועייל נשמתין להאי ארץ, ואיהו נקטא לון ויהבא לכלא.

התרגום: אמר רבי יצחק, הכל הוא למעלה, שהרי משם יוצאת נשמת חיים לארץ הזו, והארץ הזו לוקחת הנשמה לתת לכל, משום שהנהר ההוא ששופע ויוצא, הוא נותן ומכניס נשמות לארץ הזו, והיא לוקחת אותן ונותנת לכל.

מן המפרשים

אור החמה: אמר רבי יצחק כלא איהו לעילא פליג עליה ואמר דנותן נשמה הוא הנוטה השמים שהיא הבינה הוא הנותן נשמה לכל העם עליה דהאי ארץ מלכות והמלכות משמש למעבר וצנור לבד וביאר היאך נפקא נשמה מהבינה להאי ארץ ואמר.

הסולם: אמר ר' יצחק וכו': אר"י, הכל היא למעלה, דהיינו בבינה וחולק על ר' יהודה, שאמר, שנותן נשמה לעם , סובב על הנוקבא, כי משם, מבינה, יוצאת נשמת חיים לארץ הזו, שהיא הנוקבא. וארץ הזו מקבלת הנשמה, לתת לכל, כי נהר ההוא הנמשך ויוצא, שהוא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר