רקע הארץ וצאצאיה - ארץ הקודש נותנת הנשמה לכל
ויגש · ׳בורא השמים ונוטיהם׳ - נפש רוח ונשמה מבריאת העולם עד התקרבות המלכים · מאמר 2 · פיסקה 3 · דף רה ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳כֹּה אָמַר הָאֵל ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רוֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נוֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהוֹלְכִים בָּהּ׳ (ישעיהו מב, ה). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל, ׳כֹּה אָמַר הָאֵל ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם׳, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא לְעֵילָא. דְּאִיהוּ ׳בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם׳, וְאַתְקִין לֵיהּ תָּדִיר בְּכָל זִמְנָא. ׳רוֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ׳ - דָּא אַרְעָא קַדִּישָׁא, צְרוֹרָא דְחַיֵּי. ׳נוֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ׳. (הארץ) דָּא הִיא דְּיַהֲבָה נְשָׁמָה וְגו'.
תרגום
פָּתַח וְאָמַר, ׳כֹּה אָמַר הָאֵל ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ׳ (שם מב, ה) - הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ, אֲבָל ׳כֹּה אָמַר הָאֵל ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם׳ (ישעיה מב, ה) - זֶה הקב"ה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, שֶׁהוּא ׳בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם׳, וְהִתְקִינָם תָּמִיד, בְּכָל זְמַן. ׳רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ׳ - זוֹ הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, צְרוֹר הַחַיִּים. ׳נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ׳ - (הָאָרֶץ) זוֹ הִיא שֶׁנּוֹתֶנֶת נְשָׁמָה וְגוֹ'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטיהם רוקע הארץ וצאצאיה נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה׳ (ישעיהו מב, ה). האי קרא אוקמוה, אבל, ׳כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטיהם׳, דא קודשא בריך הוא לעילא לעילא. דאיהו ׳בורא השמים׳, ואתקין ליה תדיר בכל זמנא. ׳רוקע הארץ וצאצאיה׳ - דא ארעא קדישא, צרורא דחיי. ׳נותן נשמה לעם עליה׳. (הארץ) דא היא דיהבה נשמה וגו'.
התרגום: פתח ואמר, ׳כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה׳ (שם מב, ה) - הפסוק הזה בארוהו, אבל ׳כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטיהם׳ (ישעיה מב, ה) - זה הקב"ה למעלה למעלה, שהוא ׳בורא השמים׳, והתקינם תמיד, בכל זמן. ׳רקע הארץ וצאצאיה׳ - זו הארץ הקדושה, צרור החיים. ׳נתן נשמה לעם עליה׳ - (הארץ) זו היא שנותנת נשמה וגו'.
מן המפרשים
מקדש מלך: דא קב"ה פי' בינה שנקראת אל לפי שעיקריות שם ס"ג הוא ייא"י גי' א"ל וזהו האל ה' לעילא לעילא פי' לעילא מהמ' לעילא מזעיר שהבינה עליונה משניהם. ואתקין ליה תדיר בכל זמנא פי' בכל יום נותנת הבינה לזעיר מוחין חדשים כמ"ש הרב ז"ל. הארץ דא…
אור החמה: נותן נשמה לעם עליה הארץ דא ירצה המלכות בעצמה נותנת הנשמה לעם דהיינו הגשמיים ומלת עליה דחוק דהיינו שגם העם סמוכים עליה או הם עליה אחר שהכל תלוי בה והיא היא הארץ הגשמית. או אפשר דאהדר עליה לנשמה יר' נשמה שעליה נותן לעם למטה:
הסולם: פתח ואמר, כה אמר האל וגו' : מקרא זה כבר בארוה. אבל כה אמר האל ה ' בורא שמים ונוטיהם. זהו הקב"ה למעלה למעלה, דהיינו בינה, שהוא בורא השמים, שהוא ז"א, שהבינה, מתקנת את ז"א תמיד בכל זמן. כלומר שהיא מאצלת אותו ומשפעת לו המוחין.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: