דיוק ׳ואתה צויתה׳ - יוסף עצמו ביקש את העגלות
ויגש · ׳ואתה צויתה זאת עשו׳ - סוד העגלות, גלות השכינה וגאולתה · מאמר 11 · פיסקה 10 · דף רי ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה, אִינוּן ׳עֲגָלוֹת עַל פִּי פַּרְעֹה׳ שַׁדַּר לוֹן, דִּכְתִיב ׳וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַּרְעֹה׳. אָמַר לֵיהּ, דִּיּוּקָא דְמִלָּה, דִּכְתִיב ׳וְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ׳. וְאַתָּה צֻוֵּיתָה דַּיְיקָא, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב בְּה"א, מַשְׁמַע דְּיוֹסֵף תָּבַע לוֹן, וּבְגִין כָּךְ ׳וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַּרְעֹה׳. וְיַעֲקֹב לָא אִתְקְיַּים בְּמִלָּה, עַד דְּחָמָא לוֹן. דִּכְתִיב, ׳וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אוֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם׳.
תרגום
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה, אֶת אוֹתָם הָעֲגָלוֹת שָׁלַח אוֹתָם ׳עַל פִּי פַרְעֹה׳ (בראשית מה, כא) - שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה׳ - אָמַר לוֹ, דִּיּוּקוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁכָּתוּב ׳וְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ׳ (בראשית מה, יט) - וְאַתָּה צֻוֵּיתָה דַּוְקָא, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב בְּהֵ"א, מַשְׁמָע שֶׁיּוֹסֵף בִּקֵּשׁ אוֹתָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה׳ - וְיַעֲקֹב לֹא הֶאֱמִין בַּדָּבָר עַד שֶׁרָאָה אוֹתָם, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם׳ (בראשית מה, כז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה רבי יהודה, אינון ׳עגלות על פי פרעה׳ שדר לון, דכתיב ׳ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה׳. אמר ליה, דיוקא דמלה, דכתיב ׳ואתה צויתה זאת עשו׳. ואתה צויתה דייקא, ובגין כך כתיב בה"א, משמע דיוסף תבע לון, ובגין כך ׳ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה׳. ויעקב לא אתקיים במלה, עד דחמא לון. דכתיב, ׳וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו ותחי רוח יעקב אביהם׳.
התרגום: אמר לו רבי יהודה, את אותם העגלות שלח אותם ׳על פי פרעה׳ (בראשית מה, כא) - שכתוב ׳ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה׳ - אמר לו, דיוקו של דבר, שכתוב ׳ואתה צויתה זאת עשו׳ (בראשית מה, יט) - ואתה צויתה דוקא, ומשום כך כתוב בה"א, משמע שיוסף בקש אותם, ומשום כך ׳ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה׳ - ויעקב לא האמין בדבר עד שראה אותם, שכתוב ׳וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם׳ (בראשית מה, כז).
מן המפרשים
אור החמה: ואתה צוית' דייקא דקארינן צו וכתיב צי והיינו צותה מעין צויתה שתבע אות' בפיו לצורך הרמז ומפני שהיה ברשות פרעה נאמר על פי פרעה והעד שיעקב לא אתקיים מורה שרמז רמז לו בזה. הרמ"ק זלה"ה:
רמ"א: [ותחי רוח יעקב [ותחי רוח יעקב. ר"ל מדתו]: [קיו א]
הסולם: א"ל ר' יהודה וכו': אמר לו ר"י, אלו העגלות, על פי פרעה שלח אותם, שכתוב, ויתן להם וגו'. ואיך תאמר, שרמז רמז לו יוסף בשליחת עגלות. אמר לו ר' אלעזר, הדיוק של המלה, שכתוב, ואתת צויתה זאת עשו, שלא היה צריך לומר, ואתה צויתה, כי כבר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: