הסתלקות הקב"ה בחורבן - ואז השכינה גלתה עמם
ויגש · ׳ואתה צויתה זאת עשו׳ - סוד העגלות, גלות השכינה וגאולתה · מאמר 11 · פיסקה 1 · דף רי ע"א
לשון הזוהר
׳וְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגו'׳. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳שִׂמְחוּ אֶת׳ (ישעיהו סו, י) יְרוּשָׁלַם ׳וְגִילוּ בָהּ כָּל אוֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ וְגו'׳. תָּא חֲזֵי, כַּד אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא וְגָרְמוּ חוֹבִין, וְאִתְגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא, (ויקרא ע"ה ע"א) ׳אִסְתַּלַּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא לְעֵילָא, וְלָא אַשְׁגַּח עַל חָרוּב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְעַל עַמֵּיהּ דְּאִתְגָּלוּ, וּכְדֵין שְׁכִינְתָּא אִתְגַּלְּיָיא עִמְּהוֹן׳.
תרגום
׳וְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ'׳ (בראשית מה, יט). רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳שִׂמְחוּ אֶת׳ יְרוּשָׁלם ׳וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ וְגוֹ'׳. בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְגָרְמוּ הַחֲטָאִים וְגָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הָאָרֶץ, הִסְתַּלֵּק הקב"ה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְלֹא הִשְׁגִּיחַ עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל עַמּוֹ שֶׁגָּלוּ, וְאָז הַשְּׁכִינָה גָּלְתָה עִמָּהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים וגו'׳. רבי חייא פתח, ׳שמחו את׳ (ישעיהו סו, י) ירושלם ׳וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש וגו'׳. תא חזי, כד אתחרב בי מקדשא וגרמו חובין, ואתגלו ישראל מארעא, (ויקרא ע"ה ע"א) ׳אסתלק קודשא בריך הוא לעילא לעילא, ולא אשגח על חרוב בי מקדשא, ועל עמיה דאתגלו, וכדין שכינתא אתגלייא עמהון׳.
התרגום: ׳ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים וגו'׳ (בראשית מה, יט). רבי חייא פתח, ׳שמחו את׳ ירושלם ׳וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש וגו'׳. בא ראה, כשנחרב בית המקדש וגרמו החטאים וגלו ישראל מן הארץ, הסתלק הקב"ה למעלה למעלה, ולא השגיח על חרבן בית המקדש ועל עמו שגלו, ואז השכינה גלתה עמהם.
מן המפרשים
כתם פז: ואתה צוית זאת עשו ר' חייא פתח שמחו את ירושלם וכו' ת"ח כד אתחריב בי מקדשא וכו' כל הקדמה הזאת אשר יקדים מחרבן הבית וגלות יש' והגאולה העתידה במהרה בימינו כוונתו לבא ממנה להודיע כי גם הגאולה העתידה נרמז בכתוב הזה כמו שנרמז חרבן…
הסולם: ואתה צויתה זאת עשו וגו': רבי חייא פתח, שמחו את ירושלים וגו'. בוא וראה, כשנחרב בית המקדש, והחטאים גרמו שהגלו ישראל מן הארץ, נסתלק הקב"ה, למעלה למעלה. ולא השגיח על החורבן של בית המקדש ועל עמו שהגלו, ואז השכינה הגלתה עמהם.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: