ממלכת הזוהר › זוהר › ויגש › מאמר 1: ׳ויגש אליו יהודה׳ - סוד בריאת העולם באותיות התורה ובחירת הבי"ת › פיסקה 6 (רה ע"ב)

׳כי אתה אבינו׳ - האדם נברא בדרגת אות הבי"ת

ויגש · ׳ויגש אליו יהודה׳ - סוד בריאת העולם באותיות התורה ובחירת הבי"ת · מאמר 1 · פיסקה 6 · דף רה ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, ׳כִּי אַתָּה אָבִינוּ׳, בְּגִין דְּהַאי עַלְמָא, בְּהַאי דַרְגָּא אִשְׁתַּכְלַל וְאִתְבְּרֵי. וּבַר נַשׁ בֵּיהּ אִתְבְּרֵי, וְנָפַק לְעַלְמָא. ׳כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ׳ - דְּהָא אַף עַל גַּב דְּבֵיהּ קִיּוּמָא דְעַלְמָא. לָא אִשְׁתַּדַּל עֲלָן, כְּמָה דְאִשְׁתַּדַּל עַל יִשְׁמָעֵאל. דְּאָמַר, ׳לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ׳ (בראשית יז, יח). ׳וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירֶנּוּ׳, בְּגִין דְּכָל בִּרְכָאן דְּאִצְטְרִיךְ לְבָרְכָא לִבְנוֹי, שָׁבַק לְהַאי דַרְגָּא לְבָרְכָא כֻּלְּהוּ.

תרגום

בֹּא רְאֵה, ׳כִּי אַתָּה אָבִינוּ׳, מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה נִתְקַן וְנִבְרָא בַּדַּרְגָּה הַזּוֹ, וְהָאָדָם נִבְרָא בָּהּ וְיָצָא לָעוֹלָם. ׳כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ׳ (ישעיה סג, טז) - שֶׁהֲרֵי אַף עַל גַּב שֶׁבּוֹ קִיּוּם הָעוֹלָם, לֹא הִשְׁתַּדֵּל עָלֵינוּ כְּמוֹ שֶׁהִשְׁתַּדֵּל עַל יִשְׁמָעֵאל, שֶׁאָמַר ׳לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךְ׳ (בראשית יז, יח) - ׳וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ׳ - מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁהִצְטָרֵךְ לְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו, הִשְׁאִיר לַדַּרְגָּה הַזּוֹ לְבָרֵךְ אֶת כֻּלָּם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, ׳כי אתה אבינו׳, בגין דהאי עלמא, בהאי דרגא אשתכלל ואתברי. ובר נש ביה אתברי, ונפק לעלמא. ׳כי אברהם לא ידענו׳ - דהא אף על גב דביה קיומא דעלמא. לא אשתדל עלן, כמה דאשתדל על ישמעאל. דאמר, ׳לו ישמעאל יחיה לפניך׳ (בראשית יז, יח). ׳וישראל לא יכירנו׳, בגין דכל ברכאן דאצטריך לברכא לבנוי, שבק להאי דרגא לברכא כלהו.

התרגום: בא ראה, ׳כי אתה אבינו׳, משום שהעולם הזה נתקן ונברא בדרגה הזו, והאדם נברא בה ויצא לעולם. ׳כי אברהם לא ידענו׳ (ישעיה סג, טז) - שהרי אף על גב שבו קיום העולם, לא השתדל עלינו כמו שהשתדל על ישמעאל, שאמר ׳לו ישמעאל יחיה לפניך׳ (בראשית יז, יח) - ׳וישראל לא יכירנו׳ - משום שכל הברכות שהצטרך לברך את בניו, השאיר לדרגה הזו לברך את כלם.

מן המפרשים

אור החמה: ת"ח כי אתה אבינו אתה היא המלכות שבה נברא העולם למטה והיינו אומרו ונפק לעלמא דהיינו גילויו עם היות שכל הספירות נתעסקו בו.

רמ"א: כי אתה כי אתה כו'. עיין ריש פרשת בראשית ע"ב (טו:) כי העט' נק' 'אתה'. והוא 'המלאך הגואל', והיא נקראת 'שמך', והיא נק' 'תפילה של יד', עיין לעיל דף י"א ע"א (יד.) :

הסולם: ת"ח, כי אתה אבינו: פירושו, משום שעולם הזה, שהוא הנוקבא דז"א הנקראת אתה, נשתכלל ונברא במדרגה זו, דהיינו בסימן ברכה, כנ"ל שהעולם נברא ונשתכלל ב ב', מפני שהיא סימן הברכה, וגם האדם נברא בה, במדרגת סימן הברכה, ויצא לעולם. לפיכך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: