ממלכת הזוהר › זוהר › ויגש › מאמר 1: ׳ויגש אליו יהודה׳ - סוד בריאת העולם באותיות התורה ובחירת הבי"ת › פיסקה 2 (רה ע"ב)

אות תי"ו נדחית - בה עתידים צדיקים למות

ויגש · ׳ויגש אליו יהודה׳ - סוד בריאת העולם באותיות התורה ובחירת הבי"ת · מאמר 1 · פיסקה 2 · דף רה ע"ב

לשון הזוהר

עָאֳלַת תי"ו. אָמְרָה קַמֵּיהּ, רְעוּתָךְ לְמִבְרֵי בִּי עַלְמָא, אָמַר לַהּ לָאו, דְּבָךְ זְמִינִין כַּמָּה צַדִּיקַיָא לְמֵימַת, דִּכְתִיב, ׳וְהִתְוֵיתָ תָּיו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים וְגו'׳ (יחזקאל ט, ד). וְתָנִינָן, דִּכְתִיב ׳וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ׳. אַל תִּקְרֵי מִמִּקְדָּשִׁי, אֶלָּא מִמְקוּדָּשַׁי. וּבְגִין כָּךְ עַלְמָא לָא יִתְבְּרֵי בָּךְ.

תרגום

נִכְנְסָה תָּי"ו, אָמְרָה לְפָנָיו: רְצוֹנְךְ לִבְרֹא בִי אֶת הָעוֹלָם? אָמַר לָהּ: לֹא, שֶׁבָּךְ עֲתִידִים כַּמָּה צַדִּיקִים לָמוּת, שֶׁכָּתוּב ׳וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים וְגוֹ'׳ (יחזקאל ט, ד). וְשָׁנִינוּ, שֶׁכָּתוּב וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ, אַל תִּקְרֵי מִמִּקְדָּשִׁי אֶלָּא מִמְקֻדָּשַׁי. וּמִשּׁוּם כָּךְ הָעוֹלָם לֹא יִבָּרֵא בָּךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עאלת תי"ו. אמרה קמיה, רעותך למברי בי עלמא, אמר לה לאו, דבך זמינין כמה צדיקיא למימת, דכתיב, ׳והתוית תיו על מצחות האנשים וגו'׳ (יחזקאל ט, ד). ותנינן, דכתיב ׳וממקדשי תחלו׳. אל תקרי ממקדשי, אלא ממקודשי. ובגין כך עלמא לא יתברי בך.

התרגום: נכנסה תי"ו, אמרה לפניו: רצונך לברא בי את העולם? אמר לה: לא, שבך עתידים כמה צדיקים למות, שכתוב ׳והתוית תו על מצחות האנשים וגו'׳ (יחזקאל ט, ד). ושנינו, שכתוב וממקדשי תחלו, אל תקרי ממקדשי אלא ממקדשי. ומשום כך העולם לא יברא בך.

מן המפרשים

אור החמה: דבך זמינין וגו' היינו דחיית הבחינות מפני הדין הקבוע בהם ונובע מהם והרצון להמציא המציאות ברחמים הגמורים שבאפשרות. וענין הדחיה היינו בחינות הדינים וכן שקר היינו בחינות הדינין שגירמין למטה קושי הדין להשפיע לחוץ וכבר הארכתי בביאור…

הסולם: עאלת תיו וכו': נכנסה ה ת' ואמרה לפניו, רצונך לברוא עמי את העולם. אמר לה הקב"ה לא. כי בך עתידים הרבה צדיקים למות. שכתוב, והתוית תיו על מצחות האנשים וגו '. ולמדנו, שכתוב וממקדשי תחלו, אל תקרי וממקדשי, אלא וממקודשי שהם הצדיקים,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר