ממלכת הזוהר › זוהר › ויגש › מאמר 1: ׳ויגש אליו יהודה׳ - סוד בריאת העולם באותיות התורה ובחירת הבי"ת › פיסקה 1 (רה ע"ב)

טענת התורה לפני בריאת האדם - ׳ארך אפיים׳ להגן עליו

ויגש · ׳ויגש אליו יהודה׳ - סוד בריאת העולם באותיות התורה ובחירת הבי"ת · מאמר 1 · פיסקה 1 · דף רה ע"ב

לשון הזוהר

׳וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וְגו'׳ (בראשית מד, יח) - רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לא יָדְעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לא יַכִּירֶנּוּ אַתָּה ה' אָבִינוּ גוֹאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ׳ (ישעיהו סג, טז). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא, עָבִיד עֲבִידְתָּא כְּדְקָא חָזֵי. בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא כְּמָה דְאִצְטְרִיךְ. כֵּיוָן דְּאָתָא יוֹמָא שְׁתִיתָאָה וְאִצְטְרִיךְ לְמִבְרִי אָדָם, אָתַת אוֹרַיְיתָא קַמֵּיהּ. אָמְרָה (קמי קודשא בריך הוא). הַאי אָדָם דְּאַתְּ בָּעֵי לְמִבְרֵי, זַמִּין הוּא לְאַרְגָּזָא קַמָּךְ. אִלְמָלֵא לָא תַאֲרִיךְ רוּגְזָא, טַב לֵיהּ דְּלָא יִתְבְּרֵי. אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכִי לְמַגָּנָא אִתְקְרֵינָא אֶרֶךְ אַפַּיִם. אֶלָּא, כֹּלָּא בְּאוֹרַיְיתָא אִתְבְּרֵי, וְכֹלָּא בְּאוֹרַיְיתָא אִשְׁתַּכְלַל. בְּגִין דְּעַד לָא בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, אַתְיָין כָּל אַתְוָון קַמֵּיהּ, וְעָאלוּ כָּל חַד וְחַד לְמַפְרֵעַ.

תרגום

׳וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וְגוֹ'׳. רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ אַתָּה ה' אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךְ׳ (ישעיה סג, טז) - הַפָּסוּק הַזֶּה פֵּרְשׁוּהוּ. אֲבָל בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, כָּל יוֹם וָיוֹם עָשָׂה מַעֲשֵׂהוּ כָּרָאוּי ׳בְּכָל יוֹם׳ וָיוֹם כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. כֵּיוָן שֶׁבָּא הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהִצְטָרֵךְ לִבְרֹא אָדָם, בָּאָה לְפָנָיו הַתּוֹרָה. אָמְרָה (לִפְנֵי הקב"ה): הָאָדָם הַזֶּה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִבְרֹא, עָתִיד הוּא לְהַרְגִּיז לְפָנֶיךְ. אִלְמָלֵא לֹא תַאֲרִיךְ רָגְזְךְ, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא יִבָּרֵא. אָמַר לָהּ הקב"ה: וְכִי לְחִנָּם נִקְרֵאתִי אֶרֶךְ אַפַּיִם? אֶלָּא הַכֹּל נִבְרָא בַּתּוֹרָה וְהַכֹּל נִתְקַן בַּתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁבְּטֶרֶם בָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, בָּאוּ לְפָנָיו כָּל הָאוֹתִיּוֹת, וְנִכְנְסוּ כָּל אַחַת לְמַפְרֵעַ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויגש אליו יהודה וגו'׳ (בראשית מד, יח) - רבי אלעזר פתח, ׳כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך׳ (ישעיהו סג, טז). האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי, כד ברא קודשא בריך הוא עלמא, כל יומא ויומא, עביד עבידתא כדקא חזי. בכל יומא ויומא כמה דאצטריך. כיון דאתא יומא שתיתאה ואצטריך למברי אדם, אתת אורייתא קמיה. אמרה (קמי קודשא בריך הוא). האי אדם דאת בעי למברי, זמין הוא לארגזא קמך. אלמלא לא תאריך רוגזא, טב ליה דלא יתברי. אמר לה קודשא בריך הוא, וכי למגנא אתקרינא ארך אפים. אלא, כלא באורייתא אתברי, וכלא באורייתא אשתכלל. בגין דעד לא ברא קודשא בריך הוא עלמא, אתיין כל אתוון קמיה, ועאלו כל חד וחד למפרע.

התרגום: ׳ויגש אליו יהודה וגו'׳. רבי אלעזר פתח, ׳כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו גאלנו מעולם שמך׳ (ישעיה סג, טז) - הפסוק הזה פרשוהו. אבל בא ראה, כשברא הקב"ה את העולם, כל יום ויום עשה מעשהו כראוי ׳בכל יום׳ ויום כמו שצריך. כיון שבא היום הששי והצטרך לברא אדם, באה לפניו התורה. אמרה (לפני הקב"ה): האדם הזה שאתה רוצה לברא, עתיד הוא להרגיז לפניך. אלמלא לא תאריך רגזך, טוב לו שלא יברא. אמר לה הקב"ה: וכי לחנם נקראתי ארך אפים? אלא הכל נברא בתורה והכל נתקן בתורה, משום שבטרם ברא הקב"ה את העולם, באו לפניו כל האותיות, ונכנסו כל אחת למפרע.

מן המפרשים

כתם פז: ר' אלעזר פתח כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וכו' האי קרא אוקמוה במסכת שבת פ' ר' עקיבא א"ר יונתן מאי דכתיב כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו לעתיד לבא אומר הב"ה לאברהם בניך חטאו ומשיבו ימחו על קדושת שמך. אומר הב"ה אימא ליה ליעקב…

אור החמה: ויגש אליו יהודה וגומר. ר' אלעזר פתח כי אתה אבינו כי אברהם וגומר. האי אוקמוה במס' שבת א"ר שמואל בר נחמני לעתי' לבא אומר הקב"ה לאברהם בניך חטאו וכו'. עביד עבידתא כדקא חזי כלומר מלאכ' גמור' והגונ' וכמז"ל וכל צבאם כל מעשה בראשית…

אור יקר: [סימן א] ,כל יומא ויומא וכו׳ כדפי׳ בם׳ תרומה יחס המעשה בכל יום לספירה השולטת, מפני שהם ששה ספירות ששה ימים, ויחוד חסד עם המלכות פעל ביום א׳, וגבורה במלכות פעל ביום ב׳, וכן שית סדרין לשית יומין לשית ספירן, והיה היום נברא כלילו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: