מאריכים באחד בשתי אותיות ללקט שושנים בסוד קרבן שלם - שבו הכניס הקבה אדם לגן עדן לעבדה ולשמרה
ואתחנן · שמע ישראל יהוה אחד - סוד יחוד האברים כלקוט שושנים ועטרת הקבה בקרבן שלם · מאמר 9 · פיסקה 4 · דף רסג ע"א
לשון הזוהר
וְעַל דָּא מַאֲרִיכִין בְּאֶחָד, בִּתְרֵי אַתְוָון. לְמִלְקַּט שׁוֹשַׁנִּים, לְאִתְיַיחֲדָא בְּרָזָא דְּאֶחָד בְּיִחוּדָא שְׁלִים. כֵּיוָן דְּאִתְיַיחֲדָן שַׁיְיפִין כֻּלְּהוּ, בְּרָזָא חֲדָא דְּיִחוּדָא חֲדָא, כְּדֵין אִתְקְרֵי כֹּלָּא קָרְבָּן שְׁלִים. וְעַל רָזָא דָּא, אָעִיל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳בְּגַּן עֵדֶן׳ לְאָדָם קַדְמָאָה, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ׳ (בראשית ב, טו). וְתָנֵינָן, דְּאִלֵּין אִינּוּן קָרְבְּנִין תְּרֵין, רָזָא דַּיְהוָֹה ׳אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳. דְּאִינּוּן קָרְבְּנִין כְּתִיב, ׳וְלִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִּים׳. (ד"א דקודשא בריך הוא איהו לקיט שושנים לקיט כל אינון שייפין דעילא ותתא לחברא לון ביחודא בההוא דקאמרן. כדין אתער מאן דאתער ׳ללקוט שושנים׳) אִלֵּין שַׁיְיפִין דִּתְרֵין סִטְרִין, דְּאִינּוּן חַד.
תרגום
וְעַל כֵּן מַאֲרִיכִים בְּאֶחָד בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, לִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים, לְהִתְיַחֵד בְּסוֹד שֶׁל אֶחָד בְּיִחוּד שָׁלֵם. כֵּיוָן שֶׁכָּל הָאֵיבָרִים מִתְיַחֲדִים בְּסוֹד אֶחָד שֶׁל יִחוּד אֶחָד, אָז נִקְרָא הַכֹּל קָרְבָּן שָׁלֵם, וְעַל סוֹד זֶה הִכְנִיס הקב"ה אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן לְגַן עֵדֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ׳ (בראשית ב, טו). וְשָׁנִינוּ שֶׁאֵלֶּה אוֹתָם קָרְבָּנוֹת שְׁנַיִם, סוֹד שֶׁל ׳ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ - שֶׁבְּאֵלּוּ קָרְבָּנוֹת כָּתוּב וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים. [ שהקב"ה הוּא לוֹקֵט שׁוֹשַׁנִּים, לוֹקֵט כָּל אוֹתָם אֵיבָרִים שֶׁלְּמַעְלָה וּמַטָּה לְחַבֵּר אוֹתָם בְּיִחוּד בְּאוֹתוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. אָז מִתְעוֹרֵר מִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר לִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים ] אֵלּוּ הָאֵיבָרִים שֶׁל שְׁנֵי צְדָדִים שֶׁהֵם אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא מאריכין באחד, בתרי אתוון. למלקט שושנים, לאתייחדא ברזא דאחד ביחודא שלים. כיון דאתייחדן שייפין כלהו, ברזא חדא דיחודא חדא, כדין אתקרי כלא קרבן שלים. ועל רזא דא, אעיל ליה קודשא בריך הוא ׳בגן עדן׳ לאדם קדמאה, כמה דכתיב, ׳לעבדה ולשמרה׳ (בראשית ב, טו). ותנינן, דאלין אינון קרבנין תרין, רזא דיהוה ׳אחד ושמו אחד׳. דאינון קרבנין כתיב, ׳וללקוט שושנים׳. (ד"א דקודשא בריך הוא איהו לקיט שושנים לקיט כל אינון שייפין דעילא ותתא לחברא לון ביחודא בההוא דקאמרן. כדין אתער מאן דאתער ׳ללקוט שושנים׳) אלין שייפין דתרין סטרין, דאינון חד.
התרגום: ועל כן מאריכים באחד בשתי אותיות, ללקט שושנים, להתיחד בסוד של אחד ביחוד שלם. כיון שכל האיברים מתיחדים בסוד אחד של יחוד אחד, אז נקרא הכל קרבן שלם, ועל סוד זה הכניס הקב"ה את אדם הראשון לגן עדן, כמו שכתוב ׳לעבדה ולשמרה׳ (בראשית ב, טו). ושנינו שאלה אותם קרבנות שנים, סוד של ׳ה' אחד ושמו אחד׳ - שבאלו קרבנות כתוב וללקט שושנים. [ שהקב"ה הוא לוקט שושנים, לוקט כל אותם איברים שלמעלה ומטה לחבר אותם ביחוד באותו שאמרנו. אז מתעורר מי שמתעורר ללקט שושנים ] אלו האיברים של שני צדדים שהם אחד.
מן המפרשים
קרני אור: לעבדה ולשמרה לעבדה ולשמרה. ר"ל דהיינו לייחד יחודא:
הסולם: וע"ד מאריכין באחד וכו': ועל כן מאריכים באחד בב' אותיות, ב ח' וב ד' , ללקוט שושנים להתיחד בסוד אחד ביחוד השלם. כיון שנתיחדו כל האברים בסוד אחד דיחוד אחד, אז נקרא הכל, קרבן שלם. ועל סוד זה הכניס הקב"ה את אדם הראשון בגן עדן,…