ממלכת הזוהר › זוהר › ואתחנן › מאמר 8: שלשה חללי אותיות בגלגלת זעיר אנפין - סוד ארבעה בתי התפלין כמרכבה קדושה ומדרגת דוד הרביעית › פיסקה 7 (רסב ע"א)

היובל שיוצאים בו עבדים לחרות במח הזה נאחז - חמישים שנות היובל וחמישים ימי ספירת העמר

ואתחנן · שלשה חללי אותיות בגלגלת זעיר אנפין - סוד ארבעה בתי התפלין כמרכבה קדושה ומדרגת דוד הרביעית · מאמר 8 · פיסקה 7 · דף רסב ע"א

לשון הזוהר

וְתָנֵינָן, יוֹבְלָא דְּנָפְקִין בֵּיהּ עַבְדִּין לְחֵירוּ, בְּהַאי מוֹחָא אִתְאֲחָד. וְאִינּוּן חַמְשִׁין שְׁנִין דְּיוֹבְלָא. וְאִינּוּן חַמְשִׁין יוֹמִין דְּחוּשְׁבָּנָא דְּעוֹמֶר, בֵּיהּ אִתְאֲחָדוּ. דִּבְהוּ נַיְיחִין רוּחֵי דְּעַבְדִּין, וּמַפְּקֵי רוּחֵיהוֹן (נ"א ומפיק רוחיה) לְנַיְיחָא. כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳בְּיוֹם הָנִיחַ יהו"ה לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמִרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבוֹדָה וְגוֹ'׳ (ישעיהו יד, ג). וּבְגִין כַּךְ, ה' נַיְיחָא דְּרוּחָא, וּלְאַפָּקָא רוּחָא לְחֵירוּ. וְהַאי בֵּיתָא יְצִיאַת מִצְרַיִם בָּהּ תַּלְיָיא, וּבְאָת ה' דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, כְּמָה דְּאִתְּמַר. עֲד כָּאן כְּלָלָא דְּי"ה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא.

תרגום

וְשָׁנִינוּ, הַיּוֹבֵל שֶׁיּוֹצְאִים בּוֹ הָעֲבָדִים לְחֵרוּת, בַּמֹּחַ הַזֶּה נֶאֱחָז, וְהֵם חֲמִשִּׁים שְׁנוֹת הַיּוֹבֵל, וְהֵם חֲמִשִּׁים יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר בּוֹ נֶאֱחָזִים, שֶׁבָּהֶם נָחוֹת רוּחוֹת הָעֲבָדִים וּמוֹצִיאִים רוּחָם [ וּמוֹצִיא רוּחוֹ ] לִמְנוּחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב [ שָׁם יַד ] ׳בְּיוֹם הָנִיחַ ה' לְךְ מֵעָצְבְּךְ וּמִרָגְזֶךְ וּמִן הָעֲבֹדָה וְגוֹ'׳ (ישעיה יד, ג). וּמִשּׁוּם זֶה, ה' מְנוּחַת הָרוּחַ, וּלְהוֹצִיא רוּחַ לַחֵרוּת. וּבְבַיִת זֶה תְּלוּיָה יְצִיאַת מִצְרַיִם, וּבָאוֹת ה' שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. עַד כָּאן כְּלָל שֶׁל י"ה שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותנינן, יובלא דנפקין ביה עבדין לחירו, בהאי מוחא אתאחד. ואינון חמשין שנין דיובלא. ואינון חמשין יומין דחושבנא דעומר, ביה אתאחדו. דבהו נייחין רוחי דעבדין, ומפקי רוחיהון (נ"א ומפיק רוחיה) לנייחא. כמה דכתיב, ׳ביום הניח יהו"ה לך מעצבך ומרגזך ומן העבודה וגו'׳ (ישעיהו יד, ג). ובגין כך, ה' נייחא דרוחא, ולאפקא רוחא לחירו. והאי ביתא יציאת מצרים בה תלייא, ובאת ה' דשמא קדישא, כמה דאתמר. עד כאן כללא די"ה דשמא קדישא.

התרגום: ושנינו, היובל שיוצאים בו העבדים לחרות, במח הזה נאחז, והם חמשים שנות היובל, והם חמשים ימי ספירת העמר בו נאחזים, שבהם נחות רוחות העבדים ומוציאים רוחם [ ומוציא רוחו ] למנוחה, כמו שכתוב [ שם יד ] ׳ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה וגו'׳ (ישעיה יד, ג). ומשום זה, ה' מנוחת הרוח, ולהוציא רוח לחרות. ובבית זה תלויה יציאת מצרים, ובאות ה' של השם הקדוש, כמו שנתבאר. עד כאן כלל של י"ה של השם הקדוש.

מן המפרשים

מקדש מלך: ומ"ש בגין לאפקא להו לישראל פי' למה תבר הקב"ה תרעין הנז' בגין לאפקא להו לישראל לבר. ומפרש הענין ואמר דהא מאלין תרעין דההוא מוחא שהיא בינה. מתפתחי ומתקטרין כל שאר תרעין דהיינו שאר תרעין אינם נפתחים רק ע"י בינה ושאר תרעין הם…

אור יקר: ואינון חמשין יומין וכו׳ אפשר גם להורות שנתעלה יום החמשים על מ״ט שהוא יום טוב להורות שהוא אחוז בשורשיו, והנראה יותר שהוא להורות על חמשים שערים שבמלכות שאינם שנים אלא ימים לפי שהם שערים תחתונים נאחזים בעליונים והארכתי בזה בספ״ר…

קרני אור: ותנינן יובלא ותנינן יובלא כו'. ר"ל הא דעבדים יוצאין לחירות ביובל זה תלוי בבינה, וז"ש ' בהאי מוחא אתאחיד ':

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: