ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 21לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת ואתחנן · מאמר 8

שלשה חללי אותיות בגלגלת זעיר אנפין

זוהר ח"ג, פרשת ואתחנן, דף רסב.
כ-7 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד ארבעה בתי התפלין כמרכבה קדושה ומדרגת דוד הרביעית

שלשה חללי אותיות בגלגלת זעיר אנפין שלשה מוחות נמשכים מעתיקא - נמצאו ארבעה מוחות כארבע פרשיות תפלין

לָמַדְנוּ בְּסוֹד עֶלְיוֹן בְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא, שְׁלֹשָׁה חֲלָלִים שֶׁל אוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת הִתְגַּלּוּ בַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין. וְשָׁנִינוּ, שְׁלֹשָׁה מֹחוֹת הֵם שֶׁנִּסְתָּרִים בְּאוֹתָם חֲלָלִים. וּמֵרֵאשִׁית (וממשיכות) הַמֹּחַ הָעֶלְיוֹן הַנִּסְתָּר שֶׁל עַתִּיקָא קַדִּישָׁא שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּאוֹתוֹ זְעֵיר אַנְפִּין, נִמְצְאוּ אַרְבָּעָה מֹחוֹת. וְאַרְבָּעָה הַמֹּחוֹת הַלָּלוּ (ס"א: דִּין אֵין כֶּתֶר מִכָּל כִּתְרֵי הַמֶּלֶךְ) נִמְצָאִים וּמִתְפַּשְּׁטִים (ס"א: ׳בְּכָל, וְהֵם) בְּכָל׳ הַגּוּף, וְהֵם אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל אַרְבָּעָה בָּתֵּי הַתְּפִלִּין שֶׁמֵּנִיחַ הקב"ה.

בלשון הזוהר

תָּאנָא בְּרָזָא עִלָּאָה בְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא, ג' חֲלָלִין דְּאַתְוָון רְשִׁימִין, אִתְגַּלְּיָין בָּהּ בְּגוּלְגַּלְתָּא דִּזְעֵיר אַנְפִּין. וְתָנֵינָן, ג' מוֹחֵי אִינּוּן, דִּסְתִּימוּ בְּאִינּוּן חַלָלִין. וּמִשֵּׁירוּתָא (וממשיכותא) דְּמוֹחָא עִלָּאָה סְתִימָאָה דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְּאִתְמְשִׁיךְ בְּהַהוּא זְעֵיר אַנְפִּין, אִשְׁתְּכָחוּ ד' מוֹחֵי. וְאִלֵּין ד' מוֹחִין, (ס"א: דינא לית כתראי מכל כתרי מלכא) מִשְׁתַּכְּחִין וּמִתְפָּשְּׁטִין (ס"א: בכלא ואינון) בְּכָל גּוּפָא, וְאִינּוּן ד' רִיהֲטֵי דְּאַרְבַּע בָּתֵּי דִּתְפִילִין, דְּאָנַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

צריך להניח תפלין בכל יום שם קדוש עליון רשום בהם - וראו כל עמי הארץ כי שם הוי נקרא עליך

וְלָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהָנִיחַ בְּכָל יוֹם, מִשּׁוּם שֶׁהֵן שֵׁם קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן בְּאוֹתִיּוֹתָיו רְשׁוּמוֹת, שֶׁכָּתוּב ׳וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהו"ה נִקְרָא עָלֶיךָ׳ (דברים כח, י). וְשָׁנִינוּ, שֵׁם יהו"ה מַמָּשׁ, וְאֵלּוּ תְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ. (מֹחַ עֶלְיוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ בַּמֹּחַ תַּחְתּוֹן נִקְרְאוּ שְׁנֵי מֹחִין, וְהֵם שֶׁכָּתוּב ׳חָכְמוֹת׳, וְהִתְפָּרְשׁוּ בְּאֶחָד). רַבִּי יִצְחָק אָמַר, הוּא שֶׁכָּתוּב ׳קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר׳ (שמות יג, ב) - זֶהוּ כֶּתֶר שֶׁכָּלוּל וּמַסְתִּיר כָּל אוֹתָם הָאֲחֵרִים. (כָּל בְּכוֹר, כָּל בְּכוֹר סְתָם, לָעֶלְיוֹן) מְשִׁיכוּת (ס"א: מַחֲנֶה) שֶׁלְּמַעְלָה נִסְתֶּרֶת בּוֹ. (שֶׁל הַכֹּל) וְזֶה נִקְרָא ׳פֶּטֶר כָּל רֶחֶם׳ - פְּתִיחוּת שֶׁל כָּל מְשִׁיכוּת הָרַחֲמִים, וִיסוֹד (נ"א: וְאוֹר) עֶלְיוֹן.

בלשון הזוהר

וּבְּגִין כָּךְ בָּעֵי בַּר נָשׁ לַאֲנָחָא בְּכָל יוֹמָא, בְּגִין דְּאִינּוּן שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה בְּאַתְווֹי רְשִׁימָן, דִּכְתִּיב, ׳וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהו"ה נִקְרָא עָלֶיךָ׳ (דברים כח, י). וּתְנָן, שֵׁם יהו"ה מַמָּשׁ, וְאִלֵּין תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא. (מוחא עלאה דאתמשך במוחא תתאה אקרון תרי מוחין, ואינון דכתיב ׳חכמות׳, ומתפרשן בחד). רִבִּי יִצְחָק אָמַר, הוּא דִּכְתִּיב, ׳קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר׳ (שמות יג, ב), דָּא הִיא כִּתְרָא דְּכָלִיל וְאַסְתִּים כָּל אִינּוּן אַחֲרָנִין. (כל בכור כל בכור סתם, לעלאה) מְשִׁיכוּתָא (ס"א: משרייתא) דִּלְעֵילָּא סְתִימָא בֵּיהּ. (דכלא) וְדָא אִקְרֵי ׳פֶּטֶר כָּל רֶחֶם׳, פְּתִיחוּתָא דְּכָל מְשִׁיכוּתָא דְּרַחֲמֵי, וִיסוֹדָא (נ"א: ונהירו) דִּלְעֵילָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

נסתר ביוד של השם הקדוש בית אחד של תפלין - קדש לי כל בכור סתם מח אבא חכמה

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְנִסְתָּר בַּיּוֹ"ד שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְזֶה (ס"א: יו"ד) בַּיִת אֶחָד שֶׁל תְּפִלִּין, שֶׁהוּא ׳קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר׳ - סְתָם. מֹחַ (נ"א: אַבָּא) עֶלְיוֹן, חָכְמָה.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, וְסָתִים בְּיוֹ"ד דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וְדָא (ס"א: יו"ד) חַד בֵּיתָא דִּתְפִלִּין, דְּהוּא ׳קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר׳ סְתָם. מוֹחָא (נ"א: אבא) עִלָּאָה, חָכְמָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בית שני והיה כי יביאך מח ששעריו יוצאים לחמישים שערים - כנגד זכרון יציאת מצרים חמישים פעמים

אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךְ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִםבַּיִת שֵׁנִישל תפילין הוא פרשת - ׳וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יהו"ה (אֱלֹהֶיךָ)׳. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מֹחַבינה דז''א שֶׁשְּׁעָרָיו יוֹצְאִים לַחֲמִשִּׁים שְׁעָרִים. שערי בינה [היינו מח בינה דז''א שנמשך מטיפת בינה דאימא שבה הם נש"ב], שְׁעָרִים גְּדוֹלִים, וְהֵם כְּנֶגֶד זְמַנִּים רַבִּים, שֶׁכָּתוּב (שמות כ ב) ׳אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם׳. (שמות יג יח) ׳הוֹצִיאֲךָ יהו"ה מִמִּצְרַיִם׳. וְנִזְכַּר פְּעָמִים רַבּוֹת זִכְרוֹן מִצְרַיִם, מצד שהיא היתה בהארת בינה וְעל כן וְהֵם חֲמִשִּׁים כְּנֶגֶד חֲמִשִּׁים.שעריה

בלשון הזוהר

בֵּיתָא תִּנְיָינָא, ׳וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יהו"ה (אלהיך)׳. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מוֹחָא דְּתַרְעוֹי נָפְקִין לְחַמְשִׁין תַּרְעִין. תַּרְעִין סַגִּיאִין, וְאִינּוּן לָקֳבֵל זִמְנִין סַגִּיאִין, דִּכְתִּיב, (שמות כ ב) ׳אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם׳. (שמות יג יח) ׳הוֹצִיאֲךָ יהו"ה מִמִּצְרַיִם׳. וְאִדְכַּר זִמְנִין סַגִּיאִין דּוּכְרָנָא דְּמִצְרַיִם, וְאִינּוּן חַמְשִׁין לָקֳבֵל חַמְשִׁין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שבר הקבה שערים רבים כדי להוציא ישראל - שאלמלא נפתחו שערי מח זה לא נפתחו שאר השערים

וְשָׁנִינוּ בְסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא שֶׁאָמַר, שְׁעָרִים רַבִּים שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה שָׁבַר הקב"ה, שֶׁהָיוּ נִסְתָּרִים וּקְשׁוּרִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹתֵיהֶם כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל [ לַחוּץ ]. שֶׁהֲרֵי מֵהַשְּׁעָרִים הַלָּלוּ שֶׁל אוֹתוֹ הַמֹּחַ נִפְתָּחִים וּמֻתָּרִים כָּל שְׁאָר הַשְּׁעָרִים. וְאִלְמָלֵא שֶׁהִתְעוֹרְרוּ וְנִפְתְּחוּ אוֹתָם שְׁעָרִים שֶׁל הַמֹּחַ הַזֶּה, לֹא הָיוּ נִפְתָּחִים אוֹתָם הָאֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת דִּין וּלְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הָעַבְדוּת.

בלשון הזוהר

וְתָנֵינָן בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, דְּאָמַר תַּרְעִין סַגִּיאִין דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, תָּבַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דַּהֲווֹ סְתִימִין וּמִתְקַטְּרִין בְּשַׁלְשְׁלֵיהוֹן, בְּגִין לְאַפָּקָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל (לבר). דְּהָא מֵאִלֵּין תַּרְעִין דְּהַהוּא מוֹחָא, מִתְפַּתְּחֵי וּמִשְׁתְּרוּ כָּל שְׁאַר תַּרְעִין. וְאִלְמָלֵא דְּאִתְעָרוּ וְאִתְפְּתָּחוּ אִינּוּן תַּרְעִין דְּהַאי מוֹחָא, לָא הֲווֹ מִתְפַּתְּחִין אִינּוּן אַחֲרָנִין לְמֶעְבַּד דִּינָא, וּלְאַפָּקָא לוֹן לְיִשְׂרָאֵל מִן עַבְדּוּתָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הכל נסתר באם העליונה לאומי אלי האזינו אל תקרי לאומי אלא לאמי - בית שני נפתחת לחמישים שערים

וְהַכֹּל נִסְתָּר בָּזֶה שֶׁנִּקְרֵאת אֵם הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁמִּמֶּנָּה מִתְעוֹרֵר כֹּחַ לָאֵם הַתַּחְתּוֹנָה. וּמַהוּ? שֶׁכָּתוּב בָּהּ, ׳וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ׳ (ישעיה נא, ד). אַל תִּקְרֵי לְאוּמִּי אֶלָּא לְאִמִּי. שֶׁלֹּא זָז הקב"ה מִלְּחַבֵּב אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁקָּרָא לָהּ אִמִּי. וְזֶה יוֹצֵא מֵהָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא בַּיִת שֵׁנִי, שֶׁנִּקְרֵאת ה' שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁנִּפְתַּחַת לַחֲמִשִּׁים שְׁעָרִים. וּמִזֶּה יוֹצֵא רוּחַ לְנֶקֶב אֶחָד שֶׁל חוֹר הַחֹטֶם.

בלשון הזוהר

וְכֹלָּא סָתִים בְּהַאי דְּאִקְרֵי אִימָא עִלָּאָה, דְּמִנָהּ אִתְּעַר חֵילָא לְאִימָא תַּתָּאָה. וּמַאי אִיהוּ. דִּכְתִּיב בָּהּ ׳וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ׳ (ישעיהו נא, ד). אַל תִּקְרֵי לְאוּמִּי, אֶלָּא לְאִמִּי. דְּלָא זָז קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵחַבְּבָהּ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, עַד דִּקְרָאָהּ אִמִּי. וְהַאי נָפְקָא מֵאִימָא עִלָּאָה, דְּהִיא בֵּיתָא תִּנְיָינָא, דְּאִקְרֵי ה' דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּאִתְפַּתְּחָא לְחַמְשִׁין תַּרְעִין. וּמֵהַאי נָפַק רוּחָא לְחַד נוּקְבָּא דְּפַרְדַּשְׁקָא דְּחוֹטָמָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

היובל שיוצאים בו עבדים לחרות במח הזה נאחז - חמישים שנות היובל וחמישים ימי ספירת העמר

וְשָׁנִינוּ, הַיּוֹבֵל שֶׁיּוֹצְאִים בּוֹ הָעֲבָדִים לְחֵרוּת, בַּמֹּחַ הַזֶּה נֶאֱחָז, וְהֵם חֲמִשִּׁים שְׁנוֹת הַיּוֹבֵל. וְהֵם חֲמִשִּׁים יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר בּוֹ נֶאֱחָזִים. שֶׁבָּהֶם נָחוֹת רוּחוֹת הָעֲבָדִים וּמוֹצִיאִים רוּחָם (נ"א: וּמוֹצִיא רוּחוֹ) לִמְנוּחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, ׳בְּיוֹם הָנִיחַ יהו"ה לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמִרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבֹדָה וְגוֹ'׳ (ישעיה יד, ג). וּמִשּׁוּם זֶה, ה' מְנוּחַת הָרוּחַ, וּלְהוֹצִיא רוּחַ לַחֵרוּת. וּבְבַיִת זֶה תְּלוּיָה יְצִיאַת מִצְרַיִם, וּבָאוֹת ה' שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. עַד כָּאן כְּלָל שֶׁל י"ה שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ.

בלשון הזוהר

וְתָנֵינָן, יוֹבְלָא דְּנָפְקִין בֵּיהּ עַבְדִּין לְחֵירוּ, בְּהַאי מוֹחָא אִתְאֲחָד. וְאִינּוּן חַמְשִׁין שְׁנִין דְּיוֹבְלָא. וְאִינּוּן חַמְשִׁין יוֹמִין דְּחוּשְׁבָּנָא דְּעוֹמֶר, בֵּיהּ אִתְאֲחָדוּ. דִּבְהוּ נַיְיחִין רוּחֵי דְּעַבְדִּין, וּמַפְּקֵי רוּחֵיהוֹן (נ"א: ומפיק רוחיה) לְנַיְיחָא, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳בְּיוֹם הָנִיחַ יהו"ה לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמִרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבוֹדָה וְגוֹ'׳ (ישעיהו יד, ג). וּבְגִין כַּךְ, ה' נַיְיחָא דְּרוּחָא, וּלְאַפָּקָא רוּחָא לְחֵירוּ. וְהַאי בֵּיתָא יְצִיאַת מִצְרַיִם בָּהּ תַּלְיָיא, וּבְאָת ה' דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, כְּמָה דְּאִתְּמַר. עֲד כָּאן כְּלָלָא דְּי"ה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מצד אבא יוצא חסד מצד אמא גבורה - והכל אוחז הקבה ומתעטר בהם אות וו

בֹּא וּרְאֵה, מִצַּד אַבָּא יוֹצֵא חֶסֶד, מִצַּד אִמָּא יוֹצֵאת גְּבוּרָה. וְהַכֹּל אוֹחֵז הקב"ה וּמִתְעַטֵּר בָּהֶם אוֹת וָא"ו.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, מִסִּטְרָא דְּאַבָּא נָפִיק חֶסֶד. מִסִּטְרָא דְּאִמָּא נָפִיק גְּבוּרָה. וְכֹלָּא אָחִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִתְעַטָּר בְּהוּ, אָת וָא"ו.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בית שלישי ׳שמע ישראל׳ ישראל סבא ׳ואהבת את הוי"ה אלהיך׳ - התעטר בצד אבא אברהם ובצד אמא יצחק

בַּיִת שְׁלִישִׁי - ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳, יִשְׂרָאֵל סָבָא. ׳וְאָהַבְתָּ אֵת יהו"ה אֱלֹהֶיךָ׳. שָׁנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, זֶהוּ סוֹד עֶלְיוֹן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָעֶלְיוֹן הִתְעַטֵּר בְּצַד הָאַבָּא. וּמַהוּ? אַבְרָהָם. וְהִתְעַטֵּר בְּצַד הָאִמָּא. וּמַהוּ? יִצְחָק.

בלשון הזוהר

בֵּיתָא תְּלִיתָאָה ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳, יִשְׂרָאֵל סָבָא. ׳וְאָהַבְתָּ אֶת יהו"ה אֱלֹהֶיךָ׳. תָּאנָא רִבִּי שִׁמְעוֹן, דָּא הוּא רָזָא עִלָּאָה, דְּיִשְׂרָאֵל עִלָּאָה אִתְעֲטָּר בְּסִטְרָא דְּאַבָּא. וּמַאי אִיהוּ. אַבְרָהָם. וְאִתְעֲטָּר בְּסִטְרָא דְּאִימָּא. וּמַאי אִיהוּ. יִצְחָק.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

וְאָהַבְתָּ, מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת בְּלִי רְצוֹת שָׂכָר - אַבְרָהָם אֹהֲבִי מַגְדִּיל חֶסֶד

שָׁנִינוּ, ׳וְאָהַבְתָּ׳ - מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַמֶּלֶךְ, עוֹשֶׂה יוֹתֵר טוּב חֶסֶד עִם הַכֹּל. וְחֶסֶד יוֹתֵר, אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת, שֶׁלֹּא רוֹצֶה עָלָיו שָׂכָר, אֶלָּא בִּשְׁבִיל אַהֲבַת הַמֶּלֶךְ שֶׁאוֹהֵב אוֹתוֹ יוֹתֵר, וּבְאַהֲבַת הַמֶּלֶךְ תָּלוּי הַחֶסֶד. וְעַל זֶה נִקְרָא ׳אַבְרָהָם אוֹהֲבִי׳ (ישעיהו מא, ח). וּמִשּׁוּם שֶׁאוֹהֵב אוֹתוֹ יוֹתֵר, מַגְדִּיל חֶסֶד בָּעוֹלָם. וְעַל זֶה כָּאן ׳וְאָהַבְתָּ׳. וּבָאַהֲבָה תָּלוּי הַחֶסֶד, וְזֶהוּ הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי.

בלשון הזוהר

תָּנֵינָן, ׳וְאָהַבְתָּ׳ מַאן דְּרָחִים לֵיהּ לְמַלְכָּא, עָבִיד יַתִּיר טִיבוּ חֶסֶד עִם כֹּלָּא. וְחֶסֶד יַתִּירָא, הַהוּא דְּאִקְרֵי חֶסֶד דֶּאֱמֶת, דְּלָא בָּעֵי אֲגָר עָלֵיהּ, אֶלָּא בְּגִין רְחִימוּתָא דְּמַלְכָּא, דְּרָחִים לֵיהּ יַתִּיר, וּבִרְחִימוּתָא דְּמַלְכָּא תַּלְיָא חֶסֶד. וְעַל דָּא אִקְרֵי ׳אַבְרָהָם אוֹהֲבִי׳ (ישעיהו מא, ח). וּבְגִין דְּרָחִים לֵיהּ יַתִּיר, אַסְגֵּי חֶסֶד בְּעָלְמָא. וְעַל דָּא, הָכָא ׳וְאָהַבְתָּ׳. וּבִרְחִימוּתָא תַּלְיָא חֶסֶד, וְדָא הִיא בֵּיתָא תְּלִיתָאָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בית רביעי והיה אם שמע גבורה חזקה ודין קשה יוצא מהאם העליונה - אין כתר שלא יכלל בו דין ורחמים

הַבַּיִת הָרְבִיעִי - ׳וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ׳ (דברים יא, יג). ׳הִשָּׁמְרוּ לָכֶם׳. ׳וְחָרָה אַף יהו"ה׳. גְּבוּרָה חֲזָקָה וְדִין קָשֶׁה הִיא, וְיוֹצֵאת מִצַּד הָאִמָּא הָעֶלְיוֹנָה. וְשָׁנִינוּ, אַף עַל גַּב שֶׁהִיא אֵינָהּ דִּין, מִצִּדָּהּ יוֹצֵא דִין, [ שֶׁיּוֹצֵא ] גְּבוּרָה עֶלְיוֹנָה. וְאִם תֹּאמַר, ׳וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ׳ שֶׁאֵינֶנּוּ דִין. אֵין כֶּתֶר בְּכָל כִּתְרֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא יִכָּלְלוּ בוֹ דִּין וְרַחֲמִים, כָּל שֶׁכֵּן גְּבוּרָה שֶׁנִּכְלָל טוֹב וָרַע.

בלשון הזוהר

בֵּיתָא רְבִיעָאָה, ׳וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ׳ (דברים כח, א). ׳הִשָּׁמְרוּ לָכֶם׳. ׳וְחָרָה אַף יהו"ה׳. גְּבוּרָה תַּקִּיפָא, וְדִינָא קַשְׁיָא הִיא, וְנַפְקַת מִסִּטְרָא דְּאִימָּא עִלָּאָה. וְתָנֵינָן, אַף עַל גַּב דְּלֵית הִיא דִּינָא, מִסִּטְרָהָא נָפְקָא דִּינָא, (דנפק) גְּבוּרָה עִלָּאָה. וְאִי תֵּימָא, ׳וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ׳ דְּלָאו הִיא דִּינָא. לֵית כִּתְרָא מִכָּל כִּתְרֵי מַלְכָּא, דְּלָא יִתְכְּלִיל דִּינָא וְרַחֲמֵי, כָּל שֶׁכֵּן גְּבוּרָה דְּאִתְכְּלִיל טַב וּבִישׁ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ארבעה אלה לוקח אותם וו ומתעטר בהם אלו תפלין שמניח הקבה - עומד באמצע להראות חכמה שלמה

וְאַרְבָּעָה אֵלֶּה לוֹקֵחַ אוֹתָם וָא"ו וּמִתְעַטֵּר בָּהֶם. וְאֵלּוּ הֵן תְּפִלִּין שֶׁמֵּנִיחַ הקב"ה. שָׁנִינוּ, הַוָּא"ו הַזֶּה עוֹלֶה וּמִתְעַטֵּר בְּעַטְרוֹתָיו, וְאוֹחֵז אֶת זֶה וְאֶת זֶה וּמִתְעַטֵּר בְּכֻלָּם. וְעַל זֶה וָא"ו אֶמְצַע הַכֹּל, שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה, לְהַרְאוֹת חָכְמָה שְׁלֵמָה מִכָּל צְדָדָיו.

בלשון הזוהר

וְאִלֵּין אַרְבָּעָה נָטִיל לוֹן וָא"ו, וְאִתְעֲטָּר בְּהוּ. וְאִלֵּין אִינּוּן תְּפִילִין דְּאָנַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. תָּנֵינָן, הַאי וָא"ו סָלִיק וְאִתְעֲטָּר בְּעִטְרוֹי, וְאָחִיד לְהַאי וּלְהַאי, וְאִתְעֲטָּר בְּכֻלְּהוּ. וְעַל דָּא וָא"ו, אֶמְצָעִיתָא דְּכֹלָּא, דְּעֵילָּא וְתַתָּא, לְאַחֲזָאָה חָכְמְתָא שְׁלֵימָתָא מִכָּל סִטְרוֹי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳רק באבתיך חשק הוי"ה׳ האבות מרכבה קדושה עליונה - כמו שיש מרכבה למטה יש מרכבה למעלה

[ שָׁנָה רַבִּי אַבָּא, כָּתוּב ] ׳רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יהו"ה׳ (דברים י, טו). מִכָּאן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָאָבוֹת הֵם מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה, וְכָתוּב ׳חָשַׁק יהו"ה׳. בֹּא וּרְאֵה, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה לְמַטָּה, כָּךְ יֵשׁ מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה לְמַעְלָה. וּמַה הִיא? זֶה שֶׁאָמַרְנוּ, מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה הַכֹּל נִקְרָא, וְהַכֹּל נִקְשָׁר זֶה בָּזֶה, וְנַעֲשֶׂה הַכֹּל אֶחָד.

בלשון הזוהר

(תָּאנֵי רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב) ׳רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁק יהו"ה׳ (דברים י, טו). מִכָּאן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֲבָהָתָא אִינּוּן רְתִיכָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וּכְתִיב ׳חָשַׁק יהו"ה׳. תָּא חֲזֵי, כְּמָה דְּאִית רְתִיכָא קַדִּישָׁא לְתַתָּא, כַּךְ אִית רְתִיכָא קַדִּישָׁא לְעֵילָּא. וּמַאי נִיהוּ, הָא דְּאַמָרָן, רְתִיכָא קַדִּישָׁא כֹּלָּא אִקְרֵי, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר דָּא בְּדָא, וְאִתְעָבִיד כֹּלָּא חַד.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

רק באבתיך שלשה ומרכבה ארבעה - ויבחר בזרעם אחריהם לכלל את דוד המלך רביעי במרכבה

׳רַק בַּאֲבֹתֶיךָ׳ - שְׁלֹשָׁה, וּמֶרְכָּבָה - אַרְבָּעָה. אַרְבָּעָה מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם׳ (דברים י, טו). מַה מַּשְׁמִיעַ? לְהַכְלִיל בָּהֶם אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא רְבִיעִי, לְהִתְתַּקֵּן בַּמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה. שֶׁשָּׁנִינוּ, הָאָבוֹת תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת הַכֹּל, וְהַגּוּף מִשְׁתַּכְלֵל בָּהֶם וְנִבְנֶה, וּבָהֶם נֶאֱחָז. בָּא דָוִד הַמֶּלֶךְ וְשִׁכְלֵל הַכֹּל, וְהִתְקִין הַגּוּף וְהִשְׁלִימָם בָּהֶם. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, כְּמוֹ שֶׁזָּכוּ הָאָבוֹת לְהִתְעַטֵּר בַּמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה, כָּךְ זָכָה דָוִד לְהִתְתַּקֵּן בָּעַמּוּד הָרְבִיעִי שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה.

בלשון הזוהר

׳רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ׳ תְּלָתָא, וּרְתִיכָא אַרְבְּעָה, ד׳ מְנָלָן. דִּכְתִּיב (דברים י טו) ׳וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם׳. מַאי מַשְׁמַע. לְאַכְלְלָא בְּהוּ דָּוִד מַלְכָּא, דְּאִיהוּ רְבִיעָאָה, לְאִתְתַּקְנָא בִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא. דְּתָנֵינָן, אֲבָהָתָא תִּקּוּנָא וּשְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא, וְגוּפָא בְּהוּ אִשְׁתַּכְלָל וְאִתְבְּנֵי, וּבְהוּ אִתְאֲחִיד. אָתָא דָּוִד מַלְכָּא, וְשַׁכְלִיל כֹּלָּא, וְאַתְקִין גּוּפָא, וְאַשְׁלְמֵיהּ בְּהוּ. וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק, כְּמָה דְּזָכוּ אֲבָהָתָא לְאִתְעַטְּרָא בִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא, כַּךְ זָכָה דָּוִד לְאִתְתַּקְנָא בְּסַמְכָא רְבִיעָאָה דִּרְתִיכָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי - אדמוני דין עם יפה עינים דין ברחמים חסדי דוד הנאמנים

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּתוּב בְּדָוִד ׳וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי׳ (שמואל א טז, יב). מָה הַטַּעַם אַדְמוֹנִי? מִשּׁוּם שֶׁחֵלֶק גּוֹרָלוֹ גָּרַם לוֹ. ׳אַדְמוֹנִי׳, דִּין וַדַּאי. ׳עִם יְפֵה עֵינַיִם׳ - דִּין בְּרַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים׳ (ישעיה נה, ג).

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כְּתִיב בֵּיהּ בְּדָוִד, ׳וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי׳ (שמואל א טז, יב). מַאי טַעֲמָא אַדְמוֹנִי. מִשּׁוּם דְּחוּלָקָא דְּעַדְבֵיהּ גַּרְמָא לֵיהּ. ׳אַדְמוֹנִי׳ דִּינָא וַדַּאי. ׳עִם יְפֵה עֵינַיִם׳ - דִּינָא בְּרַחֲמֵי. כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳חַסְדֵּי דָּוִד הַנֶּאֱמָנִים׳ (ישעיהו נה, ג).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חסדי דוד במקומו יפה עינים אלו האבות ירושלים וציון דין ורחמים - נשבע הקבה שלא יכנס לירושלים של מעלה

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, ׳חַסְדֵי דָוִד׳, בִּמְקוֹמוֹ בֵּאַרְנוּ. אֶלָּא ׳וְהוּא אַדְמוֹנִי׳, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. ׳עִם יְפֵה עֵינַיִם׳ - אֵלּוּ הָאָבוֹת. בֹּא וּרְאֵה, יְרוּשָׁלַיִם וְצִיּוֹן - דִּין וְרַחֲמִים, וְאַף עַל פִּי כֵן כָּתוּב ׳עִיר דָּוִד הִיא צִיּוֹן׳ (מלכים א ח, א). וְכָתוּב ׳בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר׳ (הושע יא, ט) - נִשְׁבַּע הקב"ה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה וְכוּ. אֵימָתַי? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כְּשֶׁתַּחֲזֹּר מַלְכוּת בֵּית דָּוִד לִמְקוֹמָהּ לְמַטָּה.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, ׳חַסְדֵּי דָּוִד׳, בְּאַתְרֵיהּ אוֹקִימְנָא. אֶלָּא ׳וְהוּא אַדְמוֹנִי׳, כִּדְאַמָרָן. ׳עִם יְפֵה עֵינַיִם׳, אִלֵּין אֲבָהָתָא. תָּא חֲזֵי, יְרוּשָׁלַיִם וְצִיּוֹן, דִּינָא וְרַחֲמֵי. וְאַף עַל פִּי כֵּן כְּתִיב, ׳עִיר דָּוִד הִיא צִיּוֹן׳ (מלכים א ח, א). וּכְתִּיב ׳בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבֹא בְּעִיר׳ (הושע יא, ט) - נִשְׁבַּע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֶׁלֹּא יִכָּנֵּס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעֲלָה וְכוּ. אֵימָתַי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כַּד אִתְהַדָּר מַלְכוּ בֵּית דָּוִד לְאַתְרֵיהּ לְתַתָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ש מצוירת בשלשה קשרים רמוזה לשלשה ולארבעה - מכאן נפרדים ונמשכים התחתונים ברצועותיהם

רַבִּי יִצְחָק אָמַר, ש' שֶׁמְּצֻיֶּרֶת בִּשְׁלֹשֶׁת הַקְּשָׁרִים, [ שֶׁל אַרְבָּעָה קְשָׁרִים, רְמוּזָה הִיא לִשְׁלֹשָׁה, ורמוזה לְאַרְבָּעָה. שְׁלֹשָׁה זֶה שֶׁאָמַרְנוּ. אַרְבָּעָה, לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה כְּאֶחָד, שֶׁהֲרֵי הוּא כְּלָל הַתִּקּוּן הָעֶלְיוֹן. וּמִכָּאן נִפְרָדִים וְנִמְשָׁכִים הַתַּחְתּוֹנִים בְּדַרְכֵיהֶם ברצועותיהם, שֶׁתְּלוּיִים בשערות הַלָּלוּ שֶׁל הָרֹאשׁ שֶׁתְּלוּיִים בָּהֶם, וְנִמְשָׁכִים מֵהֶם כָּל אוֹתָם אֲחֵרִים, עַד שֶׁנִּקְשָׁרִים בִּמְקוֹמָם ].

בלשון הזוהר

רִבִּי יִצְחָק אָמַר, ש' דִּרְשִׁימָא בִּתְלַת קִשְׁרֵי, (דד' קשרין רמיזא היא לתלתא ורמיזא לארבעה, תלת הא דאמרן. ארבעה למהוי רתיכא קדישא כחדא, דהא הוא כללא דתקונא עלאה. ומהכא מתפרשן ואתמשכן תתאי באורחייהו ברצועיהון דתליין בהני שערי דרישא דתליין בהו ואתמשכן מנייהו כל אינון אחרנין עד דאתקשרן באתרייהו).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

וו נוטל אותם העליונים אלו תפלין שמניח הקבה צריך להתפאר בהם - תפלין של זרוע שמאל נקרא עז

שָׁנִינוּ, ו' נוֹטֵל אוֹתָם עֶלְיוֹנִים שֶׁאָמַרְנוּ, וְאֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁמֵּנִיחַ הקב"ה. מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִתְפָּאֵר בָּהֶם, עֲלֵיהֶם כָּתוּב ׳וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהו"ה נִקְרָא עָלֶיךְ׳ (דברים כח, י) - שֵׁם יהו"ה מַמָּשׁ. וְאֵלּוּ אוֹתָם תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ. תְּפִלִּין שֶׁל זְרוֹעַ הִיא שְׂמֹאל, שֶׁנִּקְרָא עֹז, וְיָרְשָׁה מֵעֹז, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה׳ (שמות יג, טז) - בְּהֵ"א, וְהִיא הֵ"א שֶׁבֵּאַרְנוּ. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְעַל זֶה הֵ"א אַחֲרוֹנָה לָקְחָה תְפִלִּין, שֶׁהִיא שְׂמֹאל.

בלשון הזוהר

תָּנֵינָן, ו' נָטִיל אִינּוּן עִלָּאֵי דְּאַמָרָן, וְאִלֵּין תְּפִלִּין דְּאָנַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בְּגִין כַּךְ בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִתְפָּאֲרָא בְּהוּ, עָלֵיהּ כְּתִיב ׳וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהו"ה נִקְרָא עָלֶיךָ׳ (דברים כח, י) - שֵׁם יהו"ה מַמָּשׁ. וְאִלֵּין אִינּוּן תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא. תְּפִלִּין דִּדְרוֹעָא הִיא שְׂמָאלָא, דְּאִקְרֵי עֹז, וְיָרְתָא מֵעֹז, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה׳ (שמות יג, טז) - בְּהֵ"א, וְהִיא הֵ"א דְּאוֹקִימְנָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא, הֵ"א בַּתְרָאָה נַטְלָא תְּפִלִין, דְּהִיא שְׂמָאלָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

למי הם ארבעה אלה שהם גוף אחד תפארת נצח הוד יסוד - ה של ידכה וכלם אחוזים בה

לְמִי (נ"א: וּמִי) הֵם אַרְבַּע אֵלֶּה, שֶׁהֵם גּוּף אֶחָד, וְעַל זֶה כְּלוּלִים בְּאֶחָד, וּמִי הֵם? תִּפְאֶרֶת נֵצַח הוֹד יְסוֹד. וְהִיא הֵ"א שֶׁל יָדְכָה, וְכֻלָּם אֲחוּזִים בָּהּ בִּשְׁבִיל לְהִתְבָּרֵךְ מֵהֶם, וּכְלוּלָה מִכֻּלָּם.

בלשון הזוהר

לְמַאן (נ"א: וּמַאן) אִינּוּן אִלֵּין אַרְבְּעָה, דְּאִינּוּן חַד גּוּפָא, וְעַל דָּא כְּלִילָן בְּחַד, וּמַאן אִינּוּן. תִּפְאֶרֶת נֶצַח הוֹד יְסוֹד. וְהִיא הֵ"א דְּיָדְכָה, וְכֻלְּהוּ אֲחִידָא בָּהּ, בְּגִין לְאִתְבָּרְכָא מִנַּיְיהוּ, וּכְלִילָא מִכֻּלְּהוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קושיית רבי חייא וראית את אחרי זה קשר של תפלין - מזה תלויה רצועה אחת למטה נקרא אות

אָמַר רַבִּי חִיָּיא, אִם כָּךְ, הֲרֵי כָּתוּב ׳וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי׳ (שמות לג, כג), וְשָׁנִינוּ, זֶה קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין. אָמַר לוֹ, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, וְיָפֶה הוּא, וְהַכֹּל בֵּרוּר הַדָּבָר. וְעַל זֶה מִזֶּה תְּלוּיָה רְצוּעָה אַחַת לְמַטָּה, שֶׁהֲרֵי מִמֶּנָּה תְּלוּיִים הַתַּחְתּוֹנִים וְנִזּוֹנִים מִמֶּנָּה. וְעַל זֶה נִקְרָא ׳אוֹת׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳זֹּאת אוֹת הַבְּרִית׳ (בראשית ט, יב). וְכָתוּב ׳וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה׳ (שמות יג, טז) - בְּהֵ"א, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי חִיָּיא, אִי הָכִי הָא כְּתִיב ׳וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי׳ (שמות לג, כג), וְתָנֵינָן דָּא קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין. אָמַר לֵיהּ, הָא אוֹקְמוּהָ, וְשַׁפִּיר הוּא, וְכֹלָּא בְּרִירָא דְּמִלָּה. וְעַל דָּא מֵהַאי תַּלְיָיא רְצוּעָה חַד לְתַתָּא, דְּהָא מִנָהּ תַּלְיָין תַּתָּאֵי, וְאִתְּזָנוּ מִנָהּ. וְעַל דָּא אִיתְקְרֵי ׳אוֹת׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳זֹאת אוֹת הַבְּרִית׳ (בראשית ט, יב). וּכְתִיב ׳וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה׳ (שמות יג, טז) - בְּה', וְהָא אוֹקְמוּהָ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שמע ישראל ישראל סבא ע גדולה לכלל שבעים שמות - עדות שמע ישראל יהוה ראש הכל באור עתיקא

׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳ (דברים ו, ד). אָמַר רַבִּי יֵיסָא, יִשְׂרָאֵל סָבָא. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, ע' גְּדוֹלָה, לִכְלֹל שִׁבְעִים שֵׁמוֹת, עֵדוּת הַכֹּל ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳שִׁמְעוּ שָׁמַיִם׳ (ישעיה א, ב). וְכָתוּב ׳הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם׳ (דברים לב, א). גַּם כָּאן ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד הוּא. ׳יְהֹוָ"ה׳ - רֹאשׁ הַכֹּל בְּאוֹר עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְזֶהוּ שֶׁנִּקְרָא אָ"ב. ׳אֱלֹהֵינוּ׳ - עֹמֶק הַנְּחָלִים וְהַמַּבּוּעִים שֶׁיּוֹצְאִים וְשׁוֹפְעִים לַכֹּל. ׳יְהֹוָ"ה׳ - גּוּף הָאִילָן, שְׁלֵמוּת הַשָּׁרָשִׁים. ׳אֶחָד׳ - כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְהַכֹּל שְׁלֵמוּת אַחַת, וְנִקְשָׁר זֶה בָּזֶה, וְלֹא נִמְצָא פֵרוּד, אֶלָּא הַכֹּל אֶחָד. שָׁנָה רַבִּי יִצְחָק, מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה, אַרְבָּעָה בָּתֵּי תְפִלִּין שֶׁמֵּנִיחַ ו', כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה אַחֶרֶת, אַרְבָּעָה אֲחֵרִים שֶׁכְּלוּלִים בְּאֶחָד, שֶׁמֵּנִיחַ ה' הָאַחֲרוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ.

בלשון הזוהר

׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳ (דברים ו, ד). אָמַר רִבִּי יֵיסָא, יִשְׂרָאֵל סָבָא. רִבִּי יִצְחָק אָמַר ע' רַבְרְבָא, לְאַכְלְלָא שִׁבְעִין שְׁמָהָן, סַהֲדוּתָא דְּכֹלָּא ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳שִׁמְעוּ שָׁמַיִם׳ (ישעיהו א, ב). וּכְתִיב ׳הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם׳ (דברים לב, א). אוּף הָכָא ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳, וְכֹלָּא חַד מִלָּה הוּא. ׳יְדוָֹ"ד׳, רֵישָׁא דְּכֹלָּא, בִּנְהִירוּ דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְהַאי הוּא דְּאִקְרֵי אָ"ב. ׳אֱלֹהֵינוּ׳, עֲמִיקְתָא דְּנַחֲלִין וּמַבּוּעִין, דְּנָפְקִין וְנַגְדִּין לְכֹלָּא. ׳יְדוָֹ"ד׳, גוּפָא דְּאִילָנָא שְׁלִימוּ דְּשָׁרָשִׁין. ׳אֶחָד׳, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְכֹלָּא חַד שְׁלֵימוּתָא, וְאִתְקְשַׁר דָּא בְּדָא, וְלָא אִשְׁתְּכַח פִּרוּדָא, אֶלָּא כֹּלָּא חַד. תָּנֵי רִבִּי יִצְחָק, רְתִיכָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, אַרְבַּע בָּתֵּי דִּתְפִילִין דְּאָנַח ו', כְּמָה דְּאִתְּמַר. רְתִיכָא קַדִּישָׁא אָחֳרָא, אַרְבַּע אַחֲרָנִין דִּכְלִילָן בְּחַד, דְּאָנַח ה' בַּתְרָאָה כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

מצוה ליראה בדרך כלל ובדרך פרט

סוד יראת העונש ויראת החביבות המביאה לאהבה

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.