ממלכת הזוהר › זוהר › ואתחנן › מאמר 7: ויעש הוי אלהים כתנות עור - סוד לבושי כבוד עליונים שהתחלפו בצורת העולם אחר החטא › פיסקה 1 (רסא ע"ב)

רבי אלעזר ורבי חייא הולכים בדרך ויעש הוי אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור - כלי לבוש כבוד

ואתחנן · ויעש הוי אלהים כתנות עור - סוד לבושי כבוד עליונים שהתחלפו בצורת העולם אחר החטא · מאמר 7 · פיסקה 1 · דף רסא ע"ב

לשון הזוהר

(׳כי הא׳ ד) רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי חִיָּיא הֲווֹ אַזְלֵי בְּאָרְחָא, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר (ס"א חייא) כְּתִיב, ׳וַיַּעַשׂ יהו"ה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר׳ (בראשית ג, כא). וְכִי עַד הַשְׁתָּא פְּשִׁיטֵי הֲווֹ מֵהַהוּא עוֹר. אִין. אֶלָּא מָאנֵי לְבוּשֵׁי יְקַר הֲווֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָּיא, אִי הָכִי לָא אִתְחָזוּן לְהוּ אֲפִילּוּ ׳כָּתְנוֹת עוֹר׳. וְכִי תֵּימָא דְּעַד לָא חָאבוּ אַלְבִּישׁוּ לְהוּ, לָא. אֶלָּא לְבָתַר דְּחָבוּ כְּתִיב, ׳וַיַּעַשׂ יהו"ה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם וְגוֹ'׳.

תרגום

[ כְּמוֹ זֶה ש ] רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי חִיָּיא הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב ׳וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר׳ (בראשית ג, כא) וְכ - ִי עַד עַכְשָׁו מֻפְשָׁטִים הָיוּ מֵאוֹתוֹ הָעוֹר? כֵּן. אֶלָּא כְּלֵי לְבוּשֵׁי כָבוֹד הָיוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא, אִם כָּךְ לֹא רָאוּי לָהֶם אֲפִלּוּ כָּתְנוֹת עוֹר. וְאִם תֹּאמַר שֶׁעַד שֶׁלֹּא חָטְאוּ הִלְבִּישׁוּ אוֹתָם - לֹא. אֶלָּא אַחַר שֶׁחָטְאוּ כָּתוּב ׳וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם וְגוֹ'׳ (בראשית ג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (׳כי הא׳ ד) רבי אלעזר ורבי חייא הוו אזלי בארחא, אמר רבי אלעזר (ס"א חייא) כתיב, ׳ויעש יהו"ה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור׳ (בראשית ג, כא). וכי עד השתא פשיטי הוו מההוא עור. אין. אלא מאני לבושי יקר הוו. אמר ליה רבי חייא, אי הכי לא אתחזון להו אפילו ׳כתנות עור׳. וכי תימא דעד לא חאבו אלבישו להו, לא. אלא לבתר דחבו כתיב, ׳ויעש יהו"ה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם וגו'׳.

התרגום: [ כמו זה ש ] רבי אלעזר ורבי חייא היו הולכים בדרך. אמר רבי אלעזר, כתוב ׳ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור׳ (בראשית ג, כא) וכ - י עד עכשו מפשטים היו מאותו העור? כן. אלא כלי לבושי כבוד היו. אמר לו רבי חייא, אם כך לא ראוי להם אפלו כתנות עור. ואם תאמר שעד שלא חטאו הלבישו אותם - לא. אלא אחר שחטאו כתוב ׳ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם וגו'׳ (בראשית ג).

מן המפרשים

מקדש מלך: אמ"ל ר' חייא אי הכי לא אתחזון להו נ"ב רבי חייא הבין דמאני לבושי יקר קאי אכתנות עור ולזה שאל והלא אחר החטא לא היו ראויים לזה. והכריחו לפי' זה מ"ש ויעש ה' אלהי"ם:

קרני אור: פשיטו הוו מההוא עור פשיטו הוו מההוא עור. ר"ל דמשמע מפסוק דעור זה הוא של הגוף ממש, דהיינו שעל הבשר והעצמות, ולכן מתמה וכי עד הנה היו בלא עור זה, בתמיה. ותירץ 'אין', ר"ל דעד השתא לא היה להם זה העור, דודאי עור זה אינו דגוף ' אלא…

הסולם: ר' אלעזר ור' חייא וכו': ר"א ור"ח היו הולכים בדרך. א"ר אלעזר, כתוב, ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור. וכי עד עתה היו מופשטים מעור ההוא. ומשיב, כן, שעד עתה לא היו להם אלו כתנות עור, כי כלי לבושי יקר היו. אמר לו ר' חייא אם כן,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: