ממלכת הזוהר › זוהר › ואתחנן › מאמר 21: ואהבת את ה' אלהיך - סוד אהבת הקבה לישראל, עטרת החסד של אברהם, וייחוד האותיות באהבה › פיסקה 3 (רסז ע"א)

מאותו יום שגלו ישראל מארצם לא נמצאת שמחה לפני הקבה - ואהבת שצריך להתקשר עמו באהבה עליונה

ואתחנן · ואהבת את ה' אלהיך - סוד אהבת הקבה לישראל, עטרת החסד של אברהם, וייחוד האותיות באהבה · מאמר 21 · פיסקה 3 · דף רסז ע"א

לשון הזוהר

וּמֵהַהוּא יוֹמָא דְּאִתְגְּלִיאוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעֲהוֹן, לָא אִשְׁתְּכַח חֶדְוָותָא קָמֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם׳ (ישעיהו נ, ג). וְכָל דָּא, בְּגִין רְחִימוּתָא דִּלְהוֹן, דְּרָחִים לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יהו"ה׳ (מלאכי א, ב). (ועל דא) ׳וְאָהַבְתָּ אֶת יהו"ה אֱלֹהֶיךָ׳. וְאָהַבְתָּ: דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאִתְקַשְּׁרָא בֵּיהּ בִּרְחִימוּתָא עִלָּאָה, דְּכָל פּוּלְחָנָא דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמִפְלַח לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּיִפְלַח בִּרְחִימוּ. דְּלֵית לָךְ פּוּלְחָנָא, כְּמוֹ רְחִימוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. רִבִּי אַבָּא אָמַר, הָנֵי מִלֵּי כְּלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא אִינּוּן, בְּגִין דְּעֶשֶׂר אֲמִירָן דְּאוֹרַיְיתָא, הָכָא אִתְכְּלִילוּ, וְהָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּיא.

תרגום

וּמֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם לֹא נִמְצֵאת שִׂמְחָה לִפְנֵי הקב"ה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם׳ (ישעיה נ, ג). וְכָל זֶה מִשּׁוּם אַהֲבָתָם שהקב"ה אוֹהֵב אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'׳ (מלאכי א, ב). [ וְעַל זֶה ] ׳וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךְ׳. וְאָהַבְתָּ, שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהִתְקַשֵּׁר עִמּוֹ בְּאַהֲבָה עֶלְיוֹנָה. שֶׁכָל עֲבוֹדָה שֶׁאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹד אֶת הקב"ה, שֶׁיַּעֲבֹד בְּאַהֲבָה, שֶׁאֵין לְךְ עֲבוֹדָה כְּמוֹ אַהֲבַת הקב"ה. רַבִּי אַבָּא אָמַר, הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הֵם הַכְּלָל שֶׁל הַתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁעֶשֶׂר הָאֲמִירוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה כָּאן נִכְלְלוּ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומההוא יומא דאתגליאו ישראל מארעהון, לא אשתכח חדוותא קמיה קודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב, ׳אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם׳ (ישעיהו נ, ג). וכל דא, בגין רחימותא דלהון, דרחים לון קודשא בריך הוא, כמה דאת אמר, ׳אהבתי אתכם אמר יהו"ה׳ (מלאכי א, ב). (ועל דא) ׳ואהבת את יהו"ה אלהיך׳. ואהבת: דבעי בר נש לאתקשרא ביה ברחימותא עלאה, דכל פולחנא דבעי בר נש למפלח לקודשא בריך הוא, דיפלח ברחימו. דלית לך פולחנא, כמו רחימותא דקודשא בריך הוא. רבי אבא אמר, הני מלי כללא דאורייתא אינון, בגין דעשר אמירן דאורייתא, הכא אתכלילו, והא אוקמוה חברייא.

התרגום: ומאותו יום שגלו ישראל מארצם לא נמצאת שמחה לפני הקב"ה, זהו שכתוב ׳אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם׳ (ישעיה נ, ג). וכל זה משום אהבתם שהקב"ה אוהב אותם, כמו שנאמר ׳אהבתי אתכם אמר ה'׳ (מלאכי א, ב). [ ועל זה ] ׳ואהבת את ה' אלהיך׳. ואהבת, שצריך אדם להתקשר עמו באהבה עליונה. שכל עבודה שאדם צריך לעבד את הקב"ה, שיעבד באהבה, שאין לך עבודה כמו אהבת הקב"ה. רבי אבא אמר, הדברים הללו הם הכלל של התורה, משום שעשר האמירות של התורה כאן נכללו, והרי פרשוה החברים.

מן המפרשים

אור יקר: ועל דא ואהבת כיון שתקב״ה חושק אותך כדכתיב אהבתי גם אתה ואהבת, פמהימנותא ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה דהיינו ה׳ אלהיד, דפל פולחנא וכו׳ כי מצות האהבה כוללת כל המצוות, עשר אמירן וכו׳ לקמן מפרש להו, תריין לפין תרין נפשין הענין בי…

קרני אור: וכל דא וכל דא. ר"ל דלא אשתכח חדוותא קמיה 'בגין' כו':

הסולם: ומההוא יומא דאתגליאו וכו': ומיום ההוא שגלו ישראל מארצם לא נמצאת שמחה לפני הקב"ה. ז"ש אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם . וכל זה, בשביל אהבתם שאהב אותם הקב"ה, כש"א אהבתי אתכם אמר ה'. ועל כן, ואהבת את ה' אלקיך. ואהבת , פירושו,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: