ממלכת הזוהר › זוהר › ואתחנן › מאמר 20: הוי ישמר צאתך ובואך - סוד שמירת השם הקדוש בשער מפני שלש מאות ששים וחמשה השמשים המקטרגים › פיסקה 1 (רסו ע"ב)

הוי ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם - מי ששם רשם קדוש לביתו נשמר מהכל בצאתו ובבואו

ואתחנן · הוי ישמר צאתך ובואך - סוד שמירת השם הקדוש בשער מפני שלש מאות ששים וחמשה השמשים המקטרגים · מאמר 20 · פיסקה 1 · דף רסו ע"ב

לשון הזוהר

תּוּ אָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב, ׳יהו"ה יִשְׁמוֹר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׳ (תהילים קכא, ח). ׳יִשְׁמָר צֵאתְךָ׳ תִּינַח. אֶלָּא וּבוֹאֶךָ, מַאי קָא מַיְירֵי, דְּהָא מַאן דְּעָאל לְבֵיתֵיהּ לָא מִסְתָּפֵי. אֶלָּא הַאי בַּר נָשׁ דְּשַׁוֵּי רְשִׁימָא קַדִּישָׁא לְבֵיתֵיהּ, בְּמִלִּין דִּשְׁמָא עִלָּאָה, הַאי אִתְנְטִיר מִכֹּלָּא. כַּד נָפִיק הַהוּא דְּמָדוֹרֵיהּ לְתַרְעָא דְּבֵיתֵיהּ, זָקִיף וְחָמֵי רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, וְעָיַיִן (ס"א נעיץ) בְּפִתְחֵיהּ. כַּד נָפִיק בַּר נָשׁ, הוּא אוֹזִיף לֵיהּ, וְנָטִיר לֵיהּ. כַּד עָיִּיל לְבֵיתֵיהּ, הוּא אַכְרִיז קַמֵּיהּ, אִזְדָּהֲרוּ בִּיקָרָא דְּדִיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְכָל דָּא, בְּגִין הַהוּא רְשִׁימָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּאִתְרְשִׁים בְּתַרְעֵיהּ.

תרגום

עוֹד אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּתוּב ׳ה' יִשְׁמָר צֵאתְךְ וּבוֹאֶךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׳ (שם קכא, ח) - ׳יִשְׁמָר צֵאתְךְ׳ בָּרוּר, אֶלָּא וּבוֹאֶךְ מַה זֶּה אוֹמֵר? שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁנִּכְנָס לְבֵיתוֹ אֵינוֹ פּוֹחֵד. אֶלָּא הָאָדָם הַזֶּה שֶׁשָּׂם רֹשֶׁם קָדוֹשׁ לְבֵיתוֹ בַּדְּבָרִים שֶׁל הַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן, זֶה נִשְׁמָר מֵהַכֹּל. וּכְשֶׁיּוֹצֵא הַהוּא שֶׁמְּדוֹרוֹ לְשַׁעַר בֵּיתוֹ, זוֹקֵף וְרוֹאֶה אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וּמְעַיֵּן [ נָעוּץ ] בְּפִתְחוֹ. כְּשֶׁיּוֹצֵא הָאָדָם, הוּא מְלַוֶּה אוֹתוֹ וְשׁוֹמֵר אוֹתוֹ. כְּשֶׁנִּכְנָס לְבֵיתוֹ הוּא מַכְרִיז לְפָנָיו: הִזָּהֲרוּ בַדְּיוֹקָן שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ! וְכָל זֶה מִשּׁוּם אוֹתוֹ הָרֹשֶׁם שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּרְשָׁם בַּשַּׁעַר שֶׁלּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תו אמר רבי אבא, כתיב, ׳יהו"ה ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם׳ (תהילים קכא, ח). ׳ישמר צאתך׳ תינח. אלא ובואך, מאי קא מיירי, דהא מאן דעאל לביתיה לא מסתפי. אלא האי בר נש דשוי רשימא קדישא לביתיה, במלין דשמא עלאה, האי אתנטיר מכלא. כד נפיק ההוא דמדוריה לתרעא דביתיה, זקיף וחמי רשימא קדישא, ועיין (ס"א נעיץ) בפתחיה. כד נפיק בר נש, הוא אוזיף ליה, ונטיר ליה. כד עייל לביתיה, הוא אכריז קמיה, אזדהרו ביקרא דדיוקנא דמלכא קדישא. וכל דא, בגין ההוא רשימא דשמא קדישא, דאתרשים בתרעיה.

התרגום: עוד אמר רבי אבא, כתוב ׳ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם׳ (שם קכא, ח) - ׳ישמר צאתך׳ ברור, אלא ובואך מה זה אומר? שהרי מי שנכנס לביתו אינו פוחד. אלא האדם הזה ששם רשם קדוש לביתו בדברים של השם העליון, זה נשמר מהכל. וכשיוצא ההוא שמדורו לשער ביתו, זוקף ורואה את השם הקדוש ומעין [ נעוץ ] בפתחו. כשיוצא האדם, הוא מלוה אותו ושומר אותו. כשנכנס לביתו הוא מכריז לפניו: הזהרו בדיוקן של המלך הקדוש! וכל זה משום אותו הרשם של השם הקדוש שנרשם בשער שלו.

מן המפרשים

קרני אור: ההוא דמדוריה לתרעא ההוא דמדוריה לתרעא. ר"ל ההוא שידא 'זקיף' כו', אז ' כד נפיק בר נש ' כו' כד עייל כו':

הסולם: תו אמר ר' אבא וכו': עוד אמר ר"א, כתוב, ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם. שואל, ישמר צאתך , נכון. אבל ובואך , מה פירושו, הרי מי שנכנס לביתו אינו מפחד, שיהיה צריך לשמירה. ומשיב, אלא אדם הזה המשים רושם קדוש לביתו בדברי שם העליון,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: