בא לבית הכנסת מטהר עצמו בקרבנות אוחז תפלין וציצית - ועומד כמלאכים העליונים הנקראים העומדים
ואתחנן · כשמתעוררת רוח צפון בחצות הלילה - סוד עמידה בתפלה כמלאכי מעלה ועטרת הדבורים בראש המלך · מאמר 2 · פיסקה 3 · דף רס ע"א
לשון הזוהר
אָתֵי לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, מַדְכֵּי גַּרְמֵיהּ בְּקָרְבְּנִין, מְשַׁבַּח בְּתוּשְׁבַּחְתַּיְיהוּ דְּדָוִד מַלְכָּא. אָחִיד תְּפִילִין בְּרֵישֵׁיהּ, (ס"א בידיה וברישיה) וְצִיצִית בְּגַדְפֵיהּ, אוֹמֵר תְּהִלָּה לְדָוִד. וְהָא אוּקְמוּהָ, צַלֵּי צְלוֹתָא קַמֵּי מָארֵיהּ, בִּצְלוֹתָא בָּעֵי לְמֵיקָם, כְּגַוְונָא (ס"א בזווגא) דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדַיְיהוּ, דְּאִינּוּן אִקְרוּן הָעוֹמְדִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים׳ (זכריה ג, ז). וּלְכַוְּונָא רְעוּתֵיהּ קַמֵּי מָארֵיהּ, וְיִתְבַּע בָּעוּתֵיהּ.
תרגום
בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, מְטַהֵר עַצְמוֹ בַּקָּרְבָּנוֹת, מְשַׁבֵּחַ בְּתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, אוֹחֵז תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ [ בידו ובראשו ] וְצִיצִית בִּכְנָפָיו, אוֹמֵר "תְּהִלָּה לְדָוִד". וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, בַּתְּפִלָּה צָרִיךְ לַעֲמֹד, כְּמוֹ [ בְּזִוּוּג ] מַלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים, לְהִתְחַבֵּר עִמָּם, שֶׁהֵם נִקְרָאִים הָעוֹמְדִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְנָתַתִּי לְךְ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים׳ (זכריה ג, ז), וּלְכַוֵּן רְצוֹנוֹ לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, וְיִתְבַּע בַּקָּשָׁתוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אתי לבי כנישתא, מדכי גרמיה בקרבנין, משבח בתושבחתייהו דדוד מלכא. אחיד תפילין ברישיה, (ס"א בידיה וברישיה) וציצית בגדפיה, אומר תהלה לדוד. והא אוקמוה, צלי צלותא קמי מאריה, בצלותא בעי למיקם, כגוונא (ס"א בזווגא) דמלאכי עלאי, לאתחברא בהדייהו, דאינון אקרון העומדים, כמה דאת אמר, ׳ונתתי לך מהלכים בין העומדים׳ (זכריה ג, ז). ולכוונא רעותיה קמי מאריה, ויתבע בעותיה.
התרגום: בא לבית הכנסת, מטהר עצמו בקרבנות, משבח בתשבחות דוד המלך, אוחז תפלין בראשו [ בידו ובראשו ] וציצית בכנפיו, אומר "תהלה לדוד". והרי פרשוה, מתפלל תפלה לפני רבונו, בתפלה צריך לעמד, כמו [ בזווג ] מלאכים העליונים, להתחבר עמם, שהם נקראים העומדים, כמו שנאמר ׳ונתתי לך מהלכים בין העמדים׳ (זכריה ג, ז), ולכון רצונו לפני רבונו, ויתבע בקשתו.
מן המפרשים
אור החמה: משבח בתושבחתא דדוד. הם הזמירות הקודמות לברוך שאמר. תפילין ברישיה . העומדים בבית ה' אפשר דהיינו שעוסקים בתורה בבית הכנסת או בבית המדרש ואפשר דהיינו שהם מזדווגין בשכינה הנק' בבית ה' וכוונת הכרוז להזהירם שיכוונו לברך את ה'…
קרני אור: בזווגא דמלאכי בזווגא דמלאכי. ר"ל צריך להתפלל בעמידה כמלאכים:
הסולם: אתי לבי כנישתא וכו': בא לבית הכנסת, מטהר את עצמו באמירת הקרבנות, משבח בתשבחותיו של דוד המלך. אחוז תפילין בראשו, ציצית בכנפי בגדו, אומר תהלה לדוד. והרי העמידו, המתפלל תפלה לפני אדונו, צריך לעמוד בתפלה כמו מלאכים העליונים,להתחבר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: