כשמתעוררת רוח צפון בחצות הלילה
סוד עמידה בתפלה כמלאכי מעלה ועטרת הדבורים בראש המלך
כשמתעוררת רוח צפון בחצות הלילה והקבה בא לגן עדן - משיב הקבה פקדונות הרוחות לבעליהן
בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רוּחַ צָפוֹן בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְכָרוֹז יוֹצֵא. והקב"ה בָּא לְגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּרוּחוֹת הַצַּדִּיקִים, אָז מִתְכַּוְּנִים (נ"א: מִתְעוֹרְרִים) כָּל בְּנֵי הַמַּטְרוֹנִיתָא וְכָל בְּנֵי הַהֵיכָל לְשַׁבֵּחַ אֶת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וְאָז כָּל אוֹתָם פִּקְדּוֹנוֹת שֶׁל הָרוּחוֹת שֶׁנִּמְסְרוּ בְיָדָהּ, אֶת כֻּלָּם מֵשִׁיב לְבַעְלֵיהֶם. וְרֹב בְּנֵי הָעוֹלָם מִתְעוֹרְרִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וַהֲרֵי פִּקָּדוֹן שֶׁל כֻּלָּם מֵשִׁיב אֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּד אִתְּעַר רוּחַ צָפוֹן בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא, וְכָרוֹזָא נָפִיק. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְגִנְתָּא דְּעֵדֶן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּרוּחֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, כְּדֵין מִתְכָּוְונֵי (נ"א: מִתְעֲרֵי) כָּל בְּנֵי מַטְרוֹנִיתָא, וְכָל בְּנֵי הֵיכָלָא, לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וּכְדֵין כָּל אִינּוּן פִּקְדּוֹנִין דְּרוּחִין דְּאִתְמַסְּרָן בִּידָהּ, כֻּלְּהוּ אָתִיב לְמָארֵיהוֹן. וְרוּבָּא דִּבְנֵי עָלְמָא מִתְעָרִין בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, וְהָא פִּקְדוֹנֵיהּ דְּכֻלְּהוּ אָתִיב לְגַבַּיְיהוּ.
בני ההיכל העליון משתדלים בתשבחות עד הבקר - ונקראים בני המלך והמטרוניתא
אוֹתָם שֶׁבְּנֵי הַהֵיכָל הָעֶלְיוֹן עוֹמְדִים בְּעָמְדָם מִתְעוֹרְרִים, מִשְׁתַּדְּלִים בְּתִשְׁבְּחוֹת הַתּוֹרָה, וּמִשְׁתַּתְּפִים בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁמֵּאִיר הַיּוֹם. כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַבֹּקֶר, הִיא וְכָל בְּנֵי הַהֵיכָל (הַמֶּלֶךְ), כֻּלָּם בָּאִים לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְהֵם נִקְרָאִים בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַבֹּקֶר צָרִיךְ לְנַקּוֹת עַצְמוֹ בַּכֹּל וְלַחְגֹּר כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל עִם הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהֲרֵי בַּלַּיְלָה הִשְׁתַּדֵּל בַּמַּטְרוֹנִיתָא. כָּעֵת בָּא עִם הַמַּטְרוֹנִיתָא לְזַוֵּג אוֹתָהּ עִם הַמֶּלֶךְ.
בלשון הזוהר
אִינּוּן דִּבְנֵי הֵיכָלָא עִלָּאָה קַיְימֵי בְּקִיּוּמַיְיהוּ, מִתְעֲרֵי מִשְׁתַּדְּלֵי בְּתוּשְׁבַּחְתָּא דְּאוֹרַיְיתָא, וּמִשְׁתַּתְּפֵי בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, עַד דְּנָהִיר יְמָמָא. כַּד אָתֵי צַפְרָא, הִיא, וְכָל בְּנֵי הֵיכָלָא (דְּמַלְכָּא) כֻּלְּהוּ אַתְיָין לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְאִינּוּן אִקְרוּן בְּנִין דְּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא. וְהָא אוּקְמוּהָ. כַּד אָתֵי צַפְרָא, בָּעֵי לְנַקָּאָה גַּרְמֵיהּ בְּכֹלָּא, וּלְמֵיזַן זַיְינֵיהּ, לְאִשְׁתַּדְּלָא עִם מַלְכָּא קַדִּישָׁא, דְּהָא בְּלֵילְיָא אִשְׁתְּדַּל בְּמַטְרוֹנִיתָא. הַשְׁתָּא אַתְיָא עִם מַטְרוֹנִיתָא, לְזַוְּוגָא לָהּ עִם מַלְכָּא.
בא לבית הכנסת מטהר עצמו בקרבנות אוחז תפלין וציצית - ועומד כמלאכים העליונים הנקראים העומדים
בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, מְטַהֵר עַצְמוֹ בַּקָּרְבָּנוֹת, מְשַׁבֵּחַ בְּתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד הַמֶּלֶךְ. אוֹחֵז תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, (ס"א: בְּיָדוֹ וּבְרֹאשׁוֹ) וְצִיצִית בִּכְנָפָיו, אוֹמֵר ׳תְּהִלָּה לְדָוִד׳. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, בַּתְּפִלָּה צָרִיךְ לַעֲמֹד, כְּמוֹ (ס"א: בְּזִוּוּג) מַלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים, לְהִתְחַבֵּר עִמָּם, שֶׁהֵם נִקְרָאִים ׳הָעוֹמְדִים׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים׳ (זכריה ג, ז). וּלְכַוֵּן רְצוֹנוֹ לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, וְיִתְבַּע בַּקָּשָׁתוֹ.
בלשון הזוהר
אָתֵי לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, מַדְכֵּי גַּרְמֵיהּ בְּקָרְבְּנִין, מְשַׁבַּח בְּתוּשְׁבַּחְתַּיְיהוּ דְּדָוִד מַלְכָּא. אָחִיד תְּפִילִין בְּרֵישֵׁיהּ, (ס"א: בִּידֵיהּ וּבְרֵישֵׁיהּ) וְצִיצִית בְּגַדְפֵיהּ, אוֹמֵר ׳תְּהִלָּה לְדָוִד׳. וְהָא אוּקְמוּהָ. צַלֵּי צְלוֹתָא קַמֵּי מָארֵיהּ, בִּצְלוֹתָא בָּעֵי לְמֵיקָם, כְּגַוְונָא (ס"א: בְּזִוּוּגָא) דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדַיְיהוּ, דְּאִינּוּן אִקְרוּן ׳הָעוֹמְדִים׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים׳ (זכריה ג, ז). וּלְכַוְּונָא רְעוּתֵיהּ קַמֵּי מָארֵיהּ, וְיִתְבַּע בָּעוּתֵיהּ.
בשעה שאדם קם בחצות לילה הכרוז קורא - הנה ברכו את הוי העמדים בבית הוי בלילות
בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה מִמִּטָּתוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, הַכָּרוֹז קוֹרֵא עָלָיו וְאוֹמֵר: ׳הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יהו"ה כָּל עַבְדֵי יהו"ה הָעֹמְדִים בְּבֵית יהו"ה בַּלֵּילוֹת׳ (תהלים קלד, א). עַכְשָׁו כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בִּתְפִלָּה לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, אוֹתוֹ כָּרוֹז קוֹרֵא עָלָיו וְאוֹמֵר: ׳וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה׳.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ קָאִים בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא מֵעַרְסֵיהּ, לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, כָּרוֹזָא קָארֵי עָלֵיהּ וְאָמַר, ׳הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יהו"ה כָּל עַבְדֵי יהו"ה הָעוֹמְדִים בְּבֵית יהו"ה בַּלֵּילוֹת׳ (תהילים קלד, א). הַשְׁתָּא כַּד אִיהוּ קָאִים בִּצְלוֹתָא קַמֵּי מָארֵיהּ, הַהוּא כָּרוֹזָא קָּארֵי עָלֵיהּ וְאָמַר, ׳וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה׳.
אחר שמסיים תפלה ברצון דבוריו עולים ומתעטרים בראש המלך - תפלת תחנונים כמו ממשה
אַחַר שֶׁמְּסַיֵּם תְּפִלָּה בְרָצוֹן [ וְעוֹמֵד בְּעֵצָה ] לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁצָּרִיךְ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ בִּרְצוֹן הַלֵּב לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ. וְכַמָּה עֵצוֹת יֵשׁ לָאָדָם בַּכֹּל. וּבְשָׁעָה שֶׁהַתְּפִלָּה קַיֶּמֶת (ס"א: סַיְּימָא), כָּל אוֹתָם דִּבּוּרִים שֶׁמּוֹצִיא אָדָם מִפִּיו בְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה, כֻּלָּם עוֹלִים לְמַעְלָה וּבוֹקְעִים אֲוִירִים וּרְקִיעִים, עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁמַּגִּיעִים, וּמִתְעַטְּרִים בְּרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ וְעוֹשִׂים מֵהֶם עֲטָרָה. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים, תְּפִלָּה שֶׁצָּרִיךְ להקב"ה, לְכַוֵּן שֶׁתִּהְיֶה תְפִלַּת תַּחֲנוּנִים. מִנַּיִן לָנוּ? מִמֹּשֶׁה, שֶׁכָּתוּב ׳וָאֶתְחַנַּן אֶל יהו"ה׳ (דברים ג, כג). זוֹהִי תְפִלָּה מְעֻלָּה.
בלשון הזוהר
בָּתַר דִּמְסַיֵּים צְלוֹתָא בִּרְעוּ (וקאים בעיטא) קַמֵּי מָארֵיהּ, הָא אוּקְמוּהָ, דְּבָעֵי לְמִימְסַר נַפְשֵׁיהּ בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא, לְהַהוּא אֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ. וְכַמָּה עֵיטִין אִית לֵיהּ לְבַר נָשׁ בְּכֹלָּא. וּבְשַׁעֲתָא דִּצְלוֹתָא קַיְּימָא (ס"א: סַיְּימָא), כָּל אִינּוּן מִלִּין דְּאַפִּיק בַּר נָשׁ מִפּוּמֵיהּ בְּהַהִיא צְלוֹתָא, כֻּלְּהוּ סַלְּקִין לְעֵילָּא, וּבָקְעִין אֲוִירִין וּרְקִיעִין, עַד דְּמָטוּ לְהַהוּא אֲתָר דְּמָטוּ וּמִתְעַטְּרוּ בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא, וְעָבִיד מִנַּיְיהוּ עֲטָרָה. וְהָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, צְלוֹתָא דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְכַוְּונָא דִּיהֵא צְלוֹתָא תַּחֲנוּנִים. מְנָלָן. מִמֹּשֶׁה, דִּכְתִּיב ׳וָאֶתְחַנַּן אֶל יהו"ה׳. דָּא אִיהוּ צְלוֹתָא מֵעַלְיָא.
כון רגליך וכסה עיניך בתפלה
סוד הסתכלות בשכינה וסדר השבח קדם הבקשה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.