בשעה שאדם קם בחצות לילה ומניח תפלין ופוגש המזוזה - ארבעה מלאכים מלוים אותו לבית הכנסת
ואתחנן · חקק משה כה אותיות בסוד היחוד - ארבע פרשיות התפלין וארבעה מלאכים המלוים היוצא בהם · מאמר 14 · פיסקה 12 · דף רסה ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, בְּשַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ אַקְדִּים בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא, וְקָם וְאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, עַד דְּנָהִיר צַפְרָא. בְּצַפְרָא אֲנָח תְּפִילִּין בְּרֵישֵׁיהּ, וּתְפִילִּין בִּרְשִׁימָא קַדִּישָׁא בִּדְרוֹעֵיהּ, וְאִתְעַטָּף בְּעִטּוּפָא דְּמִצְוָה, וְאָתֵי לְנָפְקָא מִתַּרְעָא דְּבֵיתֵיהּ. אִעְרַע בַּמְּזוּזָה, רְשִׁימָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא בְּתַרְעָא דְּבֵיתֵיהּ. אַרְבַּע מַלְאָכִין קַדִּישִׁין מִזְדַוְּוגִין עִמֵּיהּ וְנָפְקִין עִמֵּיהּ מִתַּרְעָא דְּבֵיתֵיהּ, וְאוֹזְפֵי לֵיהּ לְבֵי כְּנִישְׁתָּא. וּמַכְרְזֵי קַמֵּיהּ, הָבוּ יְקָרָא לְדִיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, הָבוּ יְקָרָא לִבְרֵיהּ דְּמַלְכָּא, לְפַרְצוּפָא יְקָרָא דְּמַלְכָּא. רוּחָא קַדִּישָׁא שַׁרְיָא עָלֵיהּ, אַכְרִיז וְאָמַר ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיהו מט, ג).
תרגום
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם מַקְדִּים בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְקָם וּמִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה עַד שֶׁמֵּאִיר הַבֹּקֶר, בַּבֹּקֶר מֵנִיחַ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וּתְפִלִּין בְּרֹשֶׁם קָדוֹשׁ בִּזְרוֹעוֹ וּמִתְעַטֵּף בְּעִטּוּף שֶׁל מִצְוָה וּבָא לָצֵאת מִשַּׁעַר בֵּיתוֹ, פּוֹגֵשׁ אֶת הַמְּזוּזָה, רֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁעַר בֵּיתוֹ, אַרְבָּעָה מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים מִזְדַּוְּגִים עִמּוֹ וְיוֹצְאִים עִמּוֹ מִשַּׁעַר בֵּיתוֹ וּמְלַוִּים אוֹתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּמַכְרִיזִים לְפָנָיו: תְּנוּ כָבוֹד לַדְּיוֹקָן הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ! תְּנוּ כָבוֹד לְבֶן הַמֶּלֶךְ, לַפַּרְצוּף הַיָּקָר שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ! רוּחַ קְדוֹשָׁה שׁוֹרָה עָלָיו, מַכְרִיזָה וְאוֹמֶרֶת: ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיה מט, ג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, בשעתא דבר נש אקדים בפלגות ליליא, וקם ואשתדל באורייתא, עד דנהיר צפרא. בצפרא אנח תפילין ברישיה, ותפילין ברשימא קדישא בדרועיה, ואתעטף בעטופא דמצוה, ואתי לנפקא מתרעא דביתיה. אערע במזוזה, רשימא דשמא קדישא בתרעא דביתיה. ארבע מלאכין קדישין מזדווגין עמיה ונפקין עמיה מתרעא דביתיה, ואוזפי ליה לבי כנישתא. ומכרזי קמיה, הבו יקרא לדיוקנא דמלכא קדישא, הבו יקרא לבריה דמלכא, לפרצופא יקרא דמלכא. רוחא קדישא שריא עליה, אכריז ואמר ׳ישראל אשר בך אתפאר׳ (ישעיהו מט, ג).
התרגום: אמר רבי שמעון, בשעה שהאדם מקדים בחצות הלילה וקם ומשתדל בתורה עד שמאיר הבקר, בבקר מניח תפלין בראשו ותפלין ברשם קדוש בזרועו ומתעטף בעטוף של מצוה ובא לצאת משער ביתו, פוגש את המזוזה, רשם הקדוש בשער ביתו, ארבעה מלאכים קדושים מזדוגים עמו ויוצאים עמו משער ביתו ומלוים אותו לבית הכנסת, ומכריזים לפניו: תנו כבוד לדיוקן המלך הקדוש! תנו כבוד לבן המלך, לפרצוף היקר של המלך הקדוש! רוח קדושה שורה עליו, מכריזה ואומרת: ׳ישראל אשר בך אתפאר׳ (ישעיה מט, ג).
מן המפרשים
אור החמה: אר"ש בשעתא דבר נש אקדים בצפרא ואנח וכו' ברשימא קדישא בדרועיה היינו יו"ד של יד שהוא שד"י כעין יו"ד של ברית מילה תפילין ואתעטף עם היות שהקדים תפילין לציצית אין הכרח לסדר הנחתן כמ"ש בפ' במדבר. ארבע מלאכין . אפשר שהם מיכאל נוריאל…
קרני אור: אכריז ואמר אכריז ואמר. ר"ל ההוא רוחא קדישא דעליו מכריז כו':
הסולם: אמר ר"ש בשעתא וכו': אר"ש, בשעה שאדם מקדים עצמו בחצות לילה, וקם ועוסק בתורה עד שמאיר הבוקר. ובבוקר מניח תפלין בראש ותפלין ברושם הקדוש, דהיינו תפלין של המלכות, בזרוע. ונתעטף בעטוף של מצוה. ובא לצאת מפתח ביתו הוא פוגש במזוזה,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: