והיציאה המובחר בשעתה - כי חשבו שלא יצאו לעולם משעבודם
וארא · ׳לכן אמור לבני ישראל... והוצאתי אתכם׳ - טעם סדר לשונות הגאולה · מאמר 4 · פיסקה 2 · דף כה ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וְהָא שְׁבָחָא דְּכֹלָּא, ׳וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים׳ - וְאָמַר לֵיהּ לְבָתַר. אֲמַר לֵיהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא, לֵית לְהוּ שְׁבָחָא אֶלָּא יְצִיאָה, דְּחָשִׁיבִי דְּלָא יִפְקוּן מֵעַבְדוּתְהוֹן לְעָלְמִין, בְּגִין דַּהֲווֹ חָמָאן תַּמָּן דְּכָל אֲסִירֵי דַּהֲווֹ בֵּינַיְיהוּ מְקַשְׁרוּ לוֹן בְּקִשְׁרָא דְּחָרָשֵׁי, וְלָא יַכְלִין לְנָפְקָא מִבֵּינַיְיהוּ לְעָלְמִין. וּבְגִין כַּךְ, מַה דְּחָבִיב עָלַיְיהוּ מִכֹּלָּא, אִתְבַּשָּׂרוּ בֵּיהּ.
תרגום
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַהֲרֵי הַמֻּבְחָר שֶׁבַּכֹּל ׳וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים׳ (שמות ו, ז) - וְאָמַר אוֹתוֹ לְבַסּוֹף? אָמַר לוֹ, בְּאוֹתוֹ זְמַן אֵין הַמֻּבְחָר אֶלָּא הַיְצִיאָה, שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מֵעַבְדוּתָם לְעוֹלָמִים, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ רוֹאִים שָׁם שֶׁכָּל הָאֲסִירִים שֶׁהָיוּ בֵינֵיהֶם, קוֹשְׁרִים אוֹתָם בְּקִשְׁרֵי כִשּׁוּף, וְלֹא יְכוֹלִים לָצֵאת מִבֵּינֵיהֶם לְעוֹלָמִים. וְלָכֵן הִתְבַּשְּׂרוּ בְּמַה שֶּׁחָבִיב עֲלֵיהֶם מִכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יוסי, והא שבחא דכלא, ׳ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים׳ - ואמר ליה לבתר. אמר ליה, בההוא זמנא, לית להו שבחא אלא יציאה, דחשיבי דלא יפקון מעבדותהון לעלמין, בגין דהוו חמאן תמן דכל אסירי דהוו בינייהו מקשרו לון בקשרא דחרשי, ולא יכלין לנפקא מבינייהו לעלמין. ובגין כך, מה דחביב עלייהו מכלא, אתבשרו ביה.
התרגום: אמר רבי יוסי, והרי המבחר שבכל ׳ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים׳ (שמות ו, ז) - ואמר אותו לבסוף? אמר לו, באותו זמן אין המבחר אלא היציאה, שחשבו שלא יצאו מעבדותם לעולמים, משום שהיו רואים שם שכל האסירים שהיו ביניהם, קושרים אותם בקשרי כשוף, ולא יכולים לצאת מביניהם לעולמים. ולכן התבשרו במה שחביב עליהם מכל.
מן המפרשים
אור החמה: מה דחביב עלייהו דהיינו והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים ואם תדאגו שמא יצאו אחריכ' ויתנו עליכם עול הברזל כעבד שברח והצלתי אתכם מעבודתם מהיות עוד עבד ואם תדאגו ותאמרו כבר ניצלנו אמנם נשאר שם בלא גואל לא עבדים ולא שרים ת"ל וגאלתי…
מהרח"ו: 11והרח"ו זלה"ה 11והרח"ו זלה"ה פי' ר' יהודה פתח וגומר זה נמשך עם שלהי הדף הקודם כי בהיות השכינה בגלות נקראת אלם בסוד נאלמתי דומיה וגומר וכבר ידעת כי פסוקי אני ישנה וגומר מיירי בזמן שהשכינה בגלות והנה כד אתא קב"ה שהוא דודה אז…
הסולם: אמר ר' יוסי וכו': אר"י, והרי יפה מכולם הוא, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים. ועם זה, אמר להם זה אחר כך. אמר לו, בזמן ההוא, לא היה להם דבר יפה יותר מיציאה, כי חשבו שלא יצאו מעבדותם לעולם, כי היו רואים שם, שכל האסורים שהיו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: