והמשכילים יזהירו - רקיע משה שזוהרו נסתר מן הגוון
וארא · ׳וארא׳ - סוד הגוונים הנראים והנסתרים ואספקלריה המאירה · מאמר 2 · פיסקה 4 · דף כג ע"א
לשון הזוהר
כְּתִיב ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד׳ (דניאל יב, ג). ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ׳, מַאן אִינּוּן מַשְׂכִּילִים. אֶלָּא דָּא הוּא, הַהוּא חָכָם דְּיִסְתַּכַּל מִגַּרְמֵיהּ מִלִּין, דְּלָא יָכְילִין בְּנֵי נָשָׁא לְמַלְּלָא בְּפוּמָא, וְאִלֵּין אִקְרוּן מַשְׂכִּילִים. ׳יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳ - מַאן (זהר) הוּא הָרָקִיעַ. דָּא הוּא רְקִיעַ דְּמֹשֶׁה, דְּקַיְּימָא בְּאֶמְצָעִיתָא, וְהַאי זֹהַר דִּילֵיהּ, אִיהוּ סָתִים, וְלָא אִתְגַּלְּיָיא מִגָּוֶן דִּילֵּיהּ קַיְּימָא עַל הַהִיא רְקִיעָא דְּלָא נָהִיר, דְּאִתְחַזְיָין בֵּיהּ גַּוְונִין, וְאִינּוּן גַּוְונִין אַף עַל גַּב דְּאִתְחַזְיָין בֵּיהּ, לָא זַהֲרֵי כְּזִהֲרָא בְּגִין דְּאִינּוּן גַּוְונִין סְתִימִין.
תרגום
כָּתוּב ׳וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד׳ (דניאל יב, ג) - ׳וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ׳, מִי הֵם הַמַּשְׂכִּילִים? אֶלָּא זֶהוּ אוֹתוֹ חָכָם שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל דְּבָרִים מֵעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יְכוֹלִים בְּנֵי אָדָם לְדַבֵּר בַּפֶּה, וּלְאֵלֶּה קוֹרְאִים מַשְׂכִּילִים. ׳יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳ - מִי (הַזֹּהַר) הוּא הָרָקִיעַ? זֶהוּ הָרָקִיעַ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁעוֹמֶדֶת בָּאֶמְצַע, וְהַזֹּהַר שֶׁלּוֹ הוּא נִסְתָּר וְלֹא הִתְגַּלָּה מֵהַגָּוֶן שֶׁלּוֹ, עוֹמֵד עַל אוֹתוֹ רָקִיעַ שֶׁלֹּא מֵאִיר שֶׁנִּרְאִים בּוֹ הַגְּוָנִים, וְאוֹתָם גְּוָנִים, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאִים בּוֹ, לֹא זוֹהֲרִים כְּמוֹ זהַר, מִשּׁוּם שֶׁהֵם גְּוָנִים סְתוּמִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כתיב ׳והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד׳ (דניאל יב, ג). ׳והמשכילים יזהירו׳, מאן אינון משכילים. אלא דא הוא, ההוא חכם דיסתכל מגרמיה מלין, דלא יכילין בני נשא למללא בפומא, ואלין אקרון משכילים. ׳יזהירו כזהר הרקיע׳ - מאן (זהר) הוא הרקיע. דא הוא רקיע דמשה, דקיימא באמצעיתא, והאי זהר דיליה, איהו סתים, ולא אתגלייא מגון דיליה קיימא על ההיא רקיעא דלא נהיר, דאתחזיין ביה גוונין, ואינון גוונין אף על גב דאתחזיין ביה, לא זהרי כזהרא בגין דאינון גוונין סתימין.
התרגום: כתוב ׳והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד׳ (דניאל יב, ג) - ׳והמשכלים יזהרו׳, מי הם המשכילים? אלא זהו אותו חכם שיסתכל על דברים מעצמו שלא יכולים בני אדם לדבר בפה, ולאלה קוראים משכילים. ׳יזהרו כזהר הרקיע׳ - מי (הזהר) הוא הרקיע? זהו הרקיע של משה, שעומדת באמצע, והזהר שלו הוא נסתר ולא התגלה מהגון שלו, עומד על אותו רקיע שלא מאיר שנראים בו הגונים, ואותם גונים, אף על פי שנראים בו, לא זוהרים כמו זהר, משום שהם גונים סתומים.
מן המפרשים
אור החמה: וקיימא על ההוא רקיעא היינו הת"ת שעליו אמר הכ' הרקיע ועל סוד הדעת זוהר הרקיע כדפי'. והקש' א"כ איך יאמר והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע כיון שבזוהר הרקיע אין פעולה נגלית הל"ל כרקיע עצמו שבו הם הפעולות בגילוי לזה אמר ואינון גוונין…
שעת רצון: כתיב והמשכילים יזהירו גו' מאן הוא הרקיע דא כתיב והמשכילים יזהירו גו' מאן הוא הרקיע דא הוא רקיעא דמשה דקיימא באמצעיתא. פירוש, ש'רקיע' בכל מקום בכל פרצוף הוא בחינת היסוד, ו'המשכילים' הם כשהחסדים יורדין ביסוד מכח ההכאה שמכים…
הסולם: כתיב והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע: שואל, והמשכילים יזהירו, מי הם המשכילים. ומשיב, אלא זה הוא, אותו חכם שיסתכל מעצמו בדברים עליונים, שאין בני אדם יכולים לדבר בהם בפה מרוב גבהם. והם הנקראים משכילים. יזהירו כזהר הרקיע, שואל מי הוא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: