וישאל דוד בה' ויאמר חברונה - קושיית שבע שנות ההמתנה
וארא · ׳ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו׳ - סוד חברון ומלכות שבע השנים · מאמר 18 · פיסקה 3 · דף לא ע"א
לשון הזוהר
אֶלָּא, רָזָא דְּמִלָּה שְׁמַעְנָא. כְּגַוְונָא דָּא כְּתִיב, ׳וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהו"ה לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה בְּאַחַת עָרֵי יְהוּדָה וַיֹּאמֶר יהו"ה אֵלָיו עֲלֵה וַיֹּאמֶר דָּוִד אָנָּה אֶעֱלֶה וַיֹּאמֶר חֶבְרוֹנָה׳ (שמואל ב ב, א). הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, כֵּיוָן דְּהָא מִית שָׁאוּל, וְדָוִד בְּיוֹמֵי דְּשָׁאוּל אִתְמְשַׁח לְקַבְּלָא מַלְכוּ. כֵּיוָן דְּמִית שָׁאוּל אֲמַאי לָא אַמְלִיכוּ לֵיהּ לְדָוִד, וְלָא קַבִּיל מַלְכוּ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאָתָא לְחֶבְרוֹן, ומַלְכוּ קַבִּיל עַל יְהוּדָה בִּלְחוֹדוֹי שֶׁבַע שָׁנִים, וְאִתְעַכָּב תַּמָּן כָּל הָנֵי שֶׁבַע שָׁנִים. וּלְבָתַר דְּמִית אִישׁ בּוֹשֶת, קַבִּיל מָלְכוּ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם.
תרגום
אֶלָּא, סוֹד הַדָּבָר שָׁמַעְתִּי, כְּמוֹ זֶה כָּתוּב ׳וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה' לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה בְּאַחַת עָרֵי יְהוּדָה וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו עֲלֵה וַיֹּאמֶר דָּוִד אָנָה אֶעֱלֶה וַיֹּאמֶר חֶבְרֹנָה׳ (שמואל ב ב, א) - כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, כֵּיוָן שֶׁהֲרֵי מֵת שָׁאוּל, וְדָוִד נִמְשַׁח בִּימֵי שָׁאוּל לְקַבֵּל מַלְכוּת, כֵּיוָן שֶׁמֵּת שָׁאוּל לָמָּה לֹא הִמְלִיכוּ אֶת דָּוִד וְלֹא קִבֵּל מַלְכוּת עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּבָא לְחֶבְרוֹן וְקִבֵּל מַלְכוּת עַל יְהוּדָה לְבַדָּהּ שֶׁבַע שָׁנִים, וְהִתְעַכֵּב שָׁם כָּל שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, וְאַחַר שֶׁמֵּת אִישׁ בֹּשֶׁת קִבֵּל מַלְכוּת עַל כָּל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא, רזא דמלה שמענא. כגוונא דא כתיב, ׳וישאל דוד ביהו"ה לאמר האעלה באחת ערי יהודה ויאמר יהו"ה אליו עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברונה׳ (שמואל ב ב, א). הכא אית לאסתכלא, כיון דהא מית שאול, ודוד ביומי דשאול אתמשח לקבלא מלכו. כיון דמית שאול אמאי לא אמליכו ליה לדוד, ולא קביל מלכו על כל ישראל, ואתא לחברון, ומלכו קביל על יהודה בלחודוי שבע שנים, ואתעכב תמן כל הני שבע שנים. ולבתר דמית איש בושת, קביל מלכו על כל ישראל בירושלים.
התרגום: אלא, סוד הדבר שמעתי, כמו זה כתוב ׳וישאל דוד בה' לאמר האעלה באחת ערי יהודה ויאמר ה' אליו עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברנה׳ (שמואל ב ב, א) - כאן יש להסתכל, כיון שהרי מת שאול, ודוד נמשח בימי שאול לקבל מלכות, כיון שמת שאול למה לא המליכו את דוד ולא קבל מלכות על כל ישראל, ובא לחברון וקבל מלכות על יהודה לבדה שבע שנים, והתעכב שם כל שבע השנים הללו, ואחר שמת איש בשת קבל מלכות על כל ישראל בירושלים?
מן המפרשים
אור החמה: אלא רזא דמלה וכו'. כלומר אין זה טעם מספיק אלא רזא. ובס"י גרסי' אי בגין דאשתטח כו' מההוא עיטא דיליה דאשתזיב אלא רזא וכו' וניחא שפיר:
הסולם: אלא רזא דמלה וכו': ומשיב, אלא סוד הדבר שמעתי, שהוא, כעין זה שכתוב, וישאל דוד בה' וגו' ויאמר חברונה. כאן יש להתבונן, כיון שכבר מת שאול, ודוד עוד בימיו של שאול נמשח לקבל את המלכות, א"כ, כיון שמת שאול, למה לא המליכו את דוד, ולמה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: