ממלכת הזוהר › זוהר › וארא › מאמר 17: ׳ושרץ היאור צפרדעים׳ - בכי רחל וסוד מכות מצרים › פיסקה 5 (כט ע"ב)

וכרחל לפני גוזזיה נאלמה - הפסקת הקול בשלטון העמים

וארא · ׳ושרץ היאור צפרדעים׳ - בכי רחל וסוד מכות מצרים · מאמר 17 · פיסקה 5 · דף כט ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָכִי אִקְרֵי, רָחֵל. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳וּכְרָחֵל לִפְנִי גּוֹזְזֶיהָ נְאֱלָמָה׳ (ישעיה נ", ב). אֲמַאי נְאֱלָמָה. דְּכַד שַׁלְטִין שְׁאַר עַמִּין, קָלָא אִתְפְּסָק מִינָהּ, וְהִיא אִתְאַלְּמַת. וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים׳. ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע׳ - דָּא יְרוּשָׁלַיִם לְעֵילָּא. ׳רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ׳ - כָּל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל אִינּוּן בְּגָלוּתָא, אִיהִי מְבַכָּה עָלַיְיהוּ דְּאִיהִי אִימָּא דִּלְהוֹן. ׳מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ׳. מַאי טַעְמָא. ׳כִּי אֵינְנּוּ׳. כִּי אֵינָם מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא, בְּגִין דְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ קוֹל, אִסְתַּלָּק מִינָהּ, וְלָא אִתְחֲבָּר בַּהֲדָהּ.

תרגום

בֹּא רְאֵה, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת כָּךְ: רָחֵל. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּכְרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה׳ (ישעיה נג, ז) - לָמָּה נֶאֱלָמָה? שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹלְטִים שְׁאָר הָעַמִּים, הַקּוֹל נִפְסָק מִמֶּנָּה וְהִיא נֶאֱלֶמֶת. וְזְהִוּ שֶׁכָּתוּב ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים׳ (ירמיה לא, טו) - ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע׳ - זוֹ יְרוּשָׁלַיִם לְמַעְלָה. ׳רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ׳ - כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בַּגָּלוּת, הִיא מְבַכָּה עֲלֵיהֶם שֶׁהִיא הָאֵם שֶׁלָּהֶם. ׳מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ׳ - מָה הַטַּעַם? ׳כִּי אֵינֶנּוּ׳ - כִּי אֵינָם הָיָה צָרִיךְ (לִכְתֹּב)! אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁבַּעְלָהּ הוּא קוֹל, הִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה וְלֹא הִתְחַבֵּר עִמָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, כנסת ישראל הכי אקרי, רחל. כמה דאת אמר, ׳וכרחל לפני גוזזיה נאלמה׳ (ישעיה נ", ב). אמאי נאלמה. דכד שלטין שאר עמין, קלא אתפסק מינה, והיא אתאלמת. ודא הוא דכתיב, ׳קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים׳. ׳קול ברמה נשמע׳ - דא ירושלים לעילא. ׳רחל מבכה על בניה׳ - כל זמנא דישראל אינון בגלותא, איהי מבכה עלייהו דאיהי אימא דלהון. ׳מאנה להנחם על בניה׳. מאי טעמא. ׳כי איננו׳. כי אינם מבעי ליה. אלא, בגין דבעלה דאיהו קול, אסתלק מינה, ולא אתחבר בהדה.

התרגום: בא ראה, כנסת ישראל נקראת כך: רחל. כמו שנאמר ׳וכרחל לפני גוזזיה נאלמה׳ (ישעיה נג, ז) - למה נאלמה? שכששולטים שאר העמים, הקול נפסק ממנה והיא נאלמת. וזהו שכתוב ׳קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים׳ (ירמיה לא, טו) - ׳קול ברמה נשמע׳ - זו ירושלים למעלה. ׳רחל מבכה על בניה׳ - כל זמן שישראל הם בגלות, היא מבכה עליהם שהיא האם שלהם. ׳מאנה להנחם על בניה׳ - מה הטעם? ׳כי איננו׳ - כי אינם היה צריך (לכתב)! אלא משום שבעלה הוא קול, הסתלק ממנה ולא התחבר עמה.

מן המפרשים

מקדש מלך: תרין עלמין נינהו כבר כתבנו ביאורם בפר' ויצא ע"ש באריכות בפרשת אורחין באתגליא ז"ל הרב ולכן נקברה רחל בפרשת הדרך שהוא מקום הפרש שבין יעקב לזעיר שהוא מהחזה ולמטה עכ"ל. ובזה תבין לשון זה. ירושלים לעילא פי' בינה:

אור החמה: והרא"ג ז"ל כ' ת"ח כל אינון דרגין דלהון וכו'. קשיא ליה כיצד אמר בגין לבלבלא דעתייהו ולא הוי ידעי למעבד מידי אני רואה שגם הם עשו במעשיהם ובלהטיהם כמה דברים ותירץ ואמר אל תתמה על החפץ שלא עשו אלא מתחלה והיה דבר מועט עד הכנה ולא…

הסולם: תא חזי כנסת וכו': בוא וראה, כנסת ישראל, שהיא המלכות, נקראת רחל, וכש"א, וכרחל לפני גוזזיה נאלמה. ולמה היא נאלמה, הוא משום שבעת ששולטים עמים אחרים, נפסק ממנה הקול, שהוא ז"א, והיא נאלמת.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: