תיקון הכסא בימי דוד - והשלמתו בימי שלמה
וארא · ׳ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן קח מטך׳ - סוד מכת דם ויד החזקה · מאמר 16 · פיסקה 7 · דף כט ע"א
לשון הזוהר
דְּתָנֵינָן, כָּל יוֹמוֹי דְּדָוִד, אִשְׁתַּדַּל לְאַתְקְנָא כּוּרְסְיָה, וּלְאַנְהָרָא אַנְפָּהָא, בְּגִין דְּיָגִין עָלֵיהּ וְאִיתְנְהִיר תָּדִיר נְהוֹרָא תַּתָּאָה בִּנְהוֹרָא עִלָּאָה, לְמֶהוֵי כֹּלָּא חַד. וְכַד אָתָא שְׁלֹמֹה, אַשְׁכַּח עָלְמָא שְׁלִים, וְסִיהֲרָא דְּאִתְמַלְיָא, וְלָא אִצְטְרִיךְ לְאַטְרְחָא עָלָּה לְאַנְהָרָא. (ע"כ) תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּבָעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיסָב נוּקְמִין מֵעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אִתְּעַר שְׂמָאלָא, וְאִתְמַלְיָא סִיהֲרָא מֵהַהוּא סִטְרָא דָּמָא. וּכְדֵין, נַבְעִין מַבּוּעִין וּנְחָלִין דִּלְתַתָּא, כָּל אִינּוּן דְּלִסְטַר שְׂמָאלָא דָּמָא. וְעַל דָּא, דִּינָא דִּילְהוֹן דָּמָא.
תרגום
שֶׁשָּׁנִינוּ, כָּל יְמוֹת דָּוִד הִשְׁתַּדֵּל לְתַקֵּן אֶת הַכִּסֵּא וּלְהָאִיר פָּנֶיהָ כְּדֵי שֶׁתָּגֵן עָלָיו, וְיוֹאַר תָּמִיד הָאוֹר הַתַּחְתּוֹן בָּאוֹר הָעֶלְיוֹן לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד. וּכְשֶׁבָּא שְׁלֹמֹה, מָצָא הָעוֹלָם שָׁלֵם, וְהַלְּבָנָה הִתְמַלְּאָה, וְלֹא צָרִיךְ לִטְרֹחַ עָלֶיהָ לַהֲאִירָהּ. בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁרָצָה הקב"ה לָקַחַת נְקָמוֹת מֵעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, הִתְעוֹרֵר הַשְּׂמֹאל, וְהִתְמַלְּאָה הַלְּבָנָה מֵאוֹתוֹ הַצַּד דָּם. וְאָז נָבְעוּ מַעְיָנוֹת וּנְחָלִים שֶׁל מַטָּה, כָּל אוֹתָם שֶׁל צַד שְׂמֹאל בְּדָם, וְלָכֵן הַדִּין שֶׁלָּהֶם דָּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דתנינן, כל יומוי דדוד, אשתדל לאתקנא כורסיה, ולאנהרא אנפהא, בגין דיגין עליה ואיתנהיר תדיר נהורא תתאה בנהורא עלאה, למהוי כלא חד. וכד אתא שלמה, אשכח עלמא שלים, וסיהרא דאתמליא, ולא אצטריך לאטרחא עלה לאנהרא. (ע"כ) תא חזי, בשעתא דבעי קודשא בריך הוא למיסב נוקמין מעמין עובדי עבודה זרה, אתער שמאלא, ואתמליא סיהרא מההוא סטרא דמא. וכדין, נבעין מבועין ונחלין דלתתא, כל אינון דלסטר שמאלא דמא. ועל דא, דינא דילהון דמא.
התרגום: ששנינו, כל ימות דוד השתדל לתקן את הכסא ולהאיר פניה כדי שתגן עליו, ויואר תמיד האור התחתון באור העליון להיות הכל אחד. וכשבא שלמה, מצא העולם שלם, והלבנה התמלאה, ולא צריך לטרח עליה להאירה. בא ראה, בשעה שרצה הקב"ה לקחת נקמות מעמים עובדי עבודת כוכבים ומזלות, התעורר השמאל, והתמלאה הלבנה מאותו הצד דם. ואז נבעו מעינות ונחלים של מטה, כל אותם של צד שמאל בדם, ולכן הדין שלהם דם.
מן המפרשים
אור החמה: לאנהרא אנפהא. שע"י התורה והמצות מתקשטים פניה קמי מלכא והקישוט הוא שיש פנים לומר לת"ת חזי במה ברא אתינא לקמך כנזכר בפ' שמיני:
הסולם: דתנינן, כל יומוי וכו': שלמדנו, כל ימיו של דוד השתדל לתקן את הכסא, שהוא מלכות, ולהאיר הפנים שלה באור הבינה כדי שתגין עליה, והאיר תמיד את אור התחתון, שהוא מלכות, באור העליון, שהוא בינה, שתהיינה הכל אחד. דהיינו שהמלכות תעלה…