אשכול הכופר - קישוטי השכינה וזכירת ברית עולם
וארא · ׳אשכל הכפר דודי לי׳ - להט החרב המתהפכת בין דין לרחמים · מאמר 14 · פיסקה 1 · דף כז ע"ב
לשון הזוהר
תוספתא ׳אֶשְׁכּוֹל הַכּוֹפֶר דּוֹדִי לִי׳ (שיר השירים א, יד). אֶשְׁכּוֹל: דָּא אִימָּא עִלָּאָה. מַה אֶשְׁכּוֹל מִתְקַשֵּׁט בְּכַמָּה עָלִין בְּכַמָּה זְמוֹרוֹת לְיִשְׂרָאֵל דְּאַכְלִין לֵיהּ, הָכִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, מִתְקַשֶּׁטֶת בְּכַמָּה קִשּׁוּטִין דִּשְׁמֹנָה כֵּלִים, מִכַּמָּה קָרְבָּנִין, מִכַּמָּה מִינֵי תַּכְשִׁיטִין דְּכַפְּרָה לִבְנָהָא, וְאִיהִי קָמַת בְּהוֹן קָמֵי מַלְכָּא, וּמִיַּד ׳וּרְאִיתִיהָ לִזְכּוֹר בְּרִית עוֹלָם׳ (בראשית ט, טז). וִיהִיבַת (ס"א לון שאלתין דלהון) לָן שְׁאֶילְתִּין דִּילָהּ, בְּאִלֵּין בִּרְכָּאן דְּתָקִינוּ רַבָּנָן בִּצְלוֹתָא, לְמִשְׁאַל קַמֵי מַלְכָּא.
תרגום
׳אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי׳ (שיר השירים א, יד) - אֶשְׁכֹּל - זוֹ הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה. מָה אֶשְׁכּוֹל מִתְקַשֵּׁט בְּכַמָּה עָלִים בְּכַמָּה זְמוֹרוֹת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאוֹכְלִים אוֹתוֹ, כָּךְ הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה מִתְקַשֶּׁטֶת בְּכַמָּה קִשּׁוּטִים שֶׁל שְׁמוֹנָה כֵלִים, מִכַּמָּה קָרְבָּנוֹת, מִכַּמָּה מִינֵי תַכְשִׁיטִים שֶׁל כַפָּרָה לְבָנֶיהָ, וְהִיא עוֹמֶדֶת בָּהֶם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּמִיָּד - ׳וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם׳ (בראשית ט, טז) - וְנוֹתֶנֶת (לָהֶם משאלותם) לָנוּ אֶת בַּקָּשׁוֹתֶיהָ בַּבְּרָכוֹת הַלָּלוּ שֶׁתִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּתְּפִלָּה לְבַקֵּשׁ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תוספתא ׳אשכול הכופר דודי לי׳ (שיר השירים א, יד). אשכול: דא אימא עלאה. מה אשכול מתקשט בכמה עלין בכמה זמורות לישראל דאכלין ליה, הכי שכינתא עלאה, מתקשטת בכמה קשוטין דשמנה כלים, מכמה קרבנין, מכמה מיני תכשיטין דכפרה לבנהא, ואיהי קמת בהון קמי מלכא, ומיד ׳וראיתיה לזכור ברית עולם׳ (בראשית ט, טז). ויהיבת (ס"א לון שאלתין דלהון) לן שאילתין דילה, באלין ברכאן דתקינו רבנן בצלותא, למשאל קמי מלכא.
התרגום: ׳אשכל הכפר דודי לי׳ (שיר השירים א, יד) - אשכל - זו האם העליונה. מה אשכול מתקשט בכמה עלים בכמה זמורות לישראל שאוכלים אותו, כך השכינה העליונה מתקשטת בכמה קשוטים של שמונה כלים, מכמה קרבנות, מכמה מיני תכשיטים של כפרה לבניה, והיא עומדת בהם לפני המלך, ומיד - ׳וראיתיה לזכר ברית עולם׳ (בראשית ט, טז) - ונותנת (להם משאלותם) לנו את בקשותיה בברכות הללו שתקנו רבותינו בתפלה לבקש לפני המלך.
מן המפרשים
אור החמה: הכי שכינתא עילא'. קרא' כאן בשם זה כי מלת שכינה ר"ל שמשכנת עצמ' על בני' ומיושבת עליהם יותר מורה משם אימא שנק' בשם אימא אע"פ שלפעמים לוקח' מעל הבנים:
שעת רצון: אשכול הכפר אשכול הכפר כו' בההוא זמנא כל דינין דשכינתא תתאה דאיהי הוה"י אדנ"י מתהפכן לרחמי כגוונא דא יהו"ה. פירוש, הנה נודע שבשעת הזווג הנוקבא פניה כלפי מעלה, והיא מתתא לעילא, והיא סוד הוי"ה כזה הוה"י, כמ"ש רבינו ז"ל בשער מ"ד…
הסולם: אשכול הכפר דודי לי: אשכול, הוא אמא עלאה, דהיינו בינה. מה אשכול, בכמה עלים בכמה זמורות, מתקשט לישראל שאוכלים אותו, כך השכינה העליונה, שהיא בינה, מתקשטת, שמעלית מ"ן לחכמה, בכמה עדיים, של שמונה כלים, שהם ד' אותיות הויה וד' אותיות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: