׳הנמך עיניך׳- קול קורא לעליונים ולתחתונים
הקדמה · מחזה דרבי חייא · מאמר 8 · פיסקה 5 · דף ד ע"א
לשון הזוהר
קָלָא נָפַק וְאָמַר, מְאִיךְ עֵינָךְ, לָא תִזְקוֹף רֵישָׁךְ וְלָא תִסְתַּכַּל. מָאִיךְ עֵינוֹי וַחֲמָא נְהוֹרָא דַּהֲוָה נָהִיר לְמֵרָחוֹק. קָלָא אַהֲדַר כְּמִלְּקַדְמִין וְאָמַר, עִלָּאִין טְמִירִין סְתִימִין פְּקִיחֵי עֵינָא, אִינּוּן דִּמְשָׁטְטִין בְּכָל עָלְמָא, אִסְתַּכְּלוּ וַחֲמוּ, תַּתָּאִין דְּמִיכִין סְתִימִין בְּחוֹרֵיכוֹן אִתְּעָרוּ.
תרגום
יָצָא קוֹל וְאָמַר: הַנְמֵךְ עֵינֶיךָ, אַל תָּרִים רֹאשְׁךָ וְאַל תִּסְתַּכֵּל. הִנְמִיךְ עֵינָיו וְרָאָה אוֹר שֶׁמֵּאִיר לְמֵרָחוֹק. חָזַר הַקּוֹל כְּמִקֹּדֶם וְאָמַר: עֶלְיוֹנִים טְמוּנִים נִסְתָּרִים, פְּקוּחֵי הָעַיִן, אוֹתָם שֶׁמְּשׁוֹטְטִים בְּכָל הָעוֹלָם, הִסְתַּכְּלוּ וּרְאוּ. תַּחְתּוֹנִים יְשֵׁנִים נִסְתָּרִים בְּחוֹרֵיכֶם הִתְעוֹרְרוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קלא נפק ואמר, מאיך עינך, לא תזקוף רישך ולא תסתכל. מאיך עינוי וחמא נהורא דהוה נהיר למרחוק. קלא אהדר כמלקדמין ואמר, עלאין טמירין סתימין פקיחי עינא, אינון דמשטטין בכל עלמא, אסתכלו וחמו, תתאין דמיכין סתימין בחוריכון אתערו.
התרגום: יצא קול ואמר: הנמך עיניך, אל תרים ראשך ואל תסתכל. הנמיך עיניו וראה אור שמאיר למרחוק. חזר הקול כמקדם ואמר: עליונים טמונים נסתרים, פקוחי העין, אותם שמשוטטים בכל העולם, הסתכלו וראו. תחתונים ישנים נסתרים בחוריכם התעוררו.
מן המפרשים
כתם פז: מאיך ענוי וחמא נהורא דהוה נהיר למרחוק לא האור עצמו כי אם הניצוץ המתפשט ממנו למרחוק קלא אהדר כמלקדמין אחר ששמע קו"ל אומרת לא תזקוף עינך שמע שנית הקול ההוא אומרת עילאין טמירין סתימין פקיחי עינא על בת עינה המלאכים הנקראים עיני…
מקדש מלך: אינון דמשטטן ירצה שיש להם זכות ליהנות מאור הגנוז שבו היה אדה"ר רואה מסוף העולם ועד סופו ותוספת כח בפמליא של מעלה נמשך ממנו עזר לתחתונים שזהו לע"ד סוד ההכרזות והאזהרות הנז' בזוהר שנעשות למעלה על ענין יושבי הארץ דקשה מה יועיל…
יהל אור: אנא מעטר לך. ששבת הוא בעטרא דבינה שמשם השבת ואנא אעטר לך בעטרין דאבא שהוא קדש כי בחכמה יסד ארץ ושמים בתבונה וזהו ומקדשי :