ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 7: בהבראם באברהם › פיסקה 3 (ג ע"ב)

׳אבר׳ שיצא מ׳ברא׳- ה' לאבר וי׳ לאלה

הקדמה · בהבראם באברהם · מאמר 7 · פיסקה 3 · דף ג ע"ב

לשון הזוהר

כַּד הַאי אֵבֶר אִתְרְשִׁים בְּמִלַּת בָּרָא, כְּדֵין רְשִׁים סְתִימָאָה לְגַלָּאָה רְשִׁימוּ אַחֲרָא לִשְׁמֵיהּ וְלִיקָרֵיהּ, וְדָא אִיהוּ מִ"י, וּבָרָא 'אֵלֶּה', וְגַם כֵּן שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּאִתְבָּרְכָא דְּאִיהוּ מָ"ה אִתְרְשִׁים, וְאַפִּיק מִן ׳בָּרָא׳ 'אֵבֶר', וְהוּא רְשִׁים בְּ'אֵלֶּה' מִסִּטְרָא דָא, וְ'אֵבֶר' מִסִּטְרָא דָא, סְתִימָאָה קַדִּישָׁא, 'אֵלֶּה' קַיָּימָא, 'אֵבֶר' קַיָּימָא, כַּד אִשְׁתְּלִים דָּא אִשְׁתְּלִים דָּא, גָּלִיף לְהַאי 'אֵבֶר' ה', גָּלִיף לְהַאי 'אֵלֶּה' י'.

תרגום

כְּשֶׁהָאֵבָר הַזֶּה נִרְשַׁם בְּמִלַּת בָּרָא, אָז רָשַׁם סְתִימָאָה לְגַלּוֹת רֹשֶׁם אַחֵר לִשְׁמוֹ וְלִכְבוֹדוֹ. וְזֶה הוּא מִ"י. וּבָרָא אֵלֶּה, וְגַם כֵּן הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִתְבָּרֵךְ שֶׁהוּא מָ"ה נִרְשַׁם. וְהוֹצִיא מִן ׳בָּרָא׳ 'אֵבָר', וְהוּא רָשׁוּם בְּ'אֵלֶּה' מִצַּד זֶה, וְ'אֵבָר' מִצַּד זֶה. סְתִימָאָה קַדִּישָׁא, אֵלֶּה קַיָּם, אֵבָר קַיָּם, כְּשֶׁנִּשְׁלַם זֶה - נִשְׁלַם זֶה. חָקַק לָ'אֵבָר' הַזֶּה ה', וְחָקַק לָ'אֵלֶּה' הַזֶּה י'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כד האי אבר אתרשים במלת ברא, כדין רשים סתימאה לגלאה רשימו אחרא לשמיה וליקריה, ודא איהו מ"י, וברא 'אלה', וגם כן שמא קדישא דאתברכא דאיהו מ"ה אתרשים, ואפיק מן ׳ברא׳ 'אבר', והוא רשים ב'אלה' מסטרא דא, ו'אבר' מסטרא דא, סתימאה קדישא, 'אלה' קיימא, 'אבר' קיימא, כד אשתלים דא אשתלים דא, גליף להאי 'אבר' ה', גליף להאי 'אלה' י'.

התרגום: כשהאבר הזה נרשם במלת ברא, אז רשם סתימאה לגלות רשם אחר לשמו ולכבודו. וזה הוא מ"י. וברא אלה, וגם כן השם הקדוש שהתברך שהוא מ"ה נרשם. והוציא מן ׳ברא׳ 'אבר', והוא רשום ב'אלה' מצד זה, ו'אבר' מצד זה. סתימאה קדישא, אלה קים, אבר קים, כשנשלם זה - נשלם זה. חקק ל'אבר' הזה ה', וחקק ל'אלה' הזה י'.

מן המפרשים

כתם פז: ורזא דא איהו מי ברא אלה ואוף שמא קדישא דאתבררא דאיהו מ"ה אתרשים וכו' יאמר כי הסוד הזה נרמז בפסוק שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה כי לשון ברא נזכר במ"י להורות על העלמתו. ואף כי גם במדת התפארת ששם מתברר ונכתב השם הקדוש י"הוה…

שער מאמרי רשב"י: אבל עתה גנזו כדי [י ע"א] שלא יאיר אבל עתה גנזו כדי [י ע"א] שלא יאיר אלא בעתים מזומנות בשבתות וי"ט כי אז הוא הזווג בעה"ז, אבל בעה"ב הוא תמידי. ודע כי זווג העליון על ידי יסוד זה הוא נעשה, כי צדיק יסוד עולם, בין עולם זה התחתון,…

מהרח"ו: והוא רשים באלה מסטרא דא ואבר מסטרא דא. ונלע"ד כי מה שכתב אבר מסטרא דא וגו' הוא חסד ופחד, כנודע כי פחד הוא 'אלה', ושם אחיזת 'אלה אלהיך ישראל' (שמות לב ד) :

לכל המפרשים על פיסקה זו