גילוף במעי הסתר- מפתח אחד שגונז הכל
הקדמה · ו' קצות · מאמר 6 · פיסקה 2 · דף ג ע"ב
לשון הזוהר
אֲבָל חֲמִינַן גּוֹ סִטְרֵי בְּרֵאשִׁית דְּאָמַר הָכִי, גְּלִיפֵי אַגְלִיף הַהוּא סְתִימָאָה קַדִּישָׁא, גּוֹ מְעוֹי דְּחַד טְמִירוּ, דִּנְקִיד בִּנְקוּדָּה דִּנְעִיץ, הַהוּא גְּלִיפֵי אִגְּלִיף וּטְמִיר בֵּיהּ, כְּמַאן דְּגָנִיז כֹּלָּא תְּחוֹת מַפְתְּחָא חֲדָא, וְהַהוּא מַפְתְּחָא גָּנִיז כֹּלָּא בְּהֵיכָלָא חֲדָא, וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא גְּנִיז בְּהַהוּא הֵיכָלָא, עִקָּרָא דְּכֹלָּא בְּהַהוּא מַפְתְּחָא הָוֵי, הַהוּא מַפְתְּחָא סָגִיר וּפָתַח.
תרגום
אֲבָל רָאִינוּ בְּתוֹךְ צְדָדֵי בְּרֵאשִׁית שֶׁאָמַר כָּךְ. גִּלּוּפִים גִּלֵּף אוֹתוֹ סְתִימָאָה קַדִּישָׁא בְּתוֹךְ מֵעָיו שֶׁל סֵתֶר אֶחָד, שֶׁנָּקוּד בַּנְּקֻדָּה שֶׁנָּעַץ. אוֹתוֹ גִּלּוּף נִגְלַף וְנִטְמַן בּוֹ, כְּמִי שֶׁגּוֹנֵז הַכֹּל תַּחַת מַפְתֵּחַ אֶחָד, וְאוֹתוֹ הַמַּפְתֵּחַ גּוֹנֵז הַכֹּל בְּהֵיכָל אֶחָד. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַכֹּל גָּנוּז בַּהֵיכָל הַהוּא - הָעִקָּר שֶׁל הַכֹּל הוּא בְּאוֹתוֹ הַמַּפְתֵּחַ. אוֹתוֹ הַמַּפְתֵּחַ סוֹגֵר וּפוֹתֵחַ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל חמינן גו סטרי בראשית דאמר הכי, גליפי אגליף ההוא סתימאה קדישא, גו מעוי דחד טמירו, דנקיד בנקודה דנעיץ, ההוא גליפי אגליף וטמיר ביה, כמאן דגניז כלא תחות מפתחא חדא, וההוא מפתחא גניז כלא בהיכלא חדא, ואף על גב דכלא גניז בההוא היכלא, עקרא דכלא בההוא מפתחא הוי, ההוא מפתחא סגיר ופתח.
התרגום: אבל ראינו בתוך צדדי בראשית שאמר כך. גלופים גלף אותו סתימאה קדישא בתוך מעיו של סתר אחד, שנקוד בנקדה שנעץ. אותו גלוף נגלף ונטמן בו, כמי שגונז הכל תחת מפתח אחד, ואותו המפתח גונז הכל בהיכל אחד. ואף על גב שהכל גנוז בהיכל ההוא - העקר של הכל הוא באותו המפתח. אותו המפתח סוגר ופותח.
מן המפרשים
כתם פז: גליפו אגליף ההוא סתימאה קדישא גו מעוי פי' חותם נחתם במדת הבי"נה הנקראת סתימאה קדישא כי היא קדש קדשים ואמר שנחתם בתוכה ובהיכלה אותו החותם דחד טמירו דנקיד בנקידה דנעיץ כלומר בנתיב אחד ננקד בה בנקודה דנעיץ כלומר באותה הנקודה שנעץ…
מקדש מלך: דנקיד בנקודה דנעיץ פי' חכמה הנרמזת ביו"ד דשמא קדישא שהיא כמו נקודה ונקודה זו נעוצה בי"ס דאצילות בסוד כולם בחכמה עשית א"נ טמירו הנז' שהוא אבא נקיד בנקודה דנעיץ שהוא אריך לפי שאבא הוא יו"ד דשמא קדישא ויו"ד יש בה ראש תוך סוף:
יהל אור: גו מעוי דחד טמירו. הוא אמא כמ"ש בתז"ח שם טמיר בטמירו. ואמר שם "ומגו זעירותא דיליה טמיר בסתימו דמעוי ולא ידיע", והוא חכמה יו"ד של השם, נקודה זעירא טמיר בבינה שנקראת לב, לב מבין, והלב הוא מעי כמ"ש בקרב לבי מעי וכו' קירות לבי…