נו"ן- ׳נורא תהלות׳, ששבה להיסמך על הסמ"ך
הקדמה · האותיות · מאמר 4 · פיסקה 8 · דף ג ע"א
לשון הזוהר
עָאלַת אָת נ, אָמְרָה קַמֵּיהּ, רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּבִי כְּתִיב ׳נוֹרָא תְהִלּוֹת׳, וּתְהִלָּה דְּצַדִּיקִים ׳נָאוָה תְהִלָּה׳. אָמַר לָהּ, נוּ"ן תּוּב לְאַתְרָךְ, דְּהָא בְּגִינָךְ תָּבַת סָמֶ"ךְ לְאַתְרָהּ, וֶהֱוִי סְמִיךְ עֲלָהּ. מִיָּד תָּבַת לְאַתְרָהּ וְנַפְקַת מִקַּמֵּיהּ.
תרגום
נִכְנְסָה הָאוֹת נ'. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָם, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁבִּי כָּתוּב: נוֹרָא תְהִלֹּת, וּתְהִלָּה לַצַּדִּיקִים נָאוָה תְהִלָּה. אָמַר לָהּ: נוּ"ן שׁוּבִי לִמְקוֹמֵךְ, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִילֵךְ שָׁבָה סָמֶ"ךְ לִמְקוֹמָהּ וַהֲיִי סְמוּכָה עָלֶיהָ. מִיָּד שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ וְיָצְאָה מִלְּפָנָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עאלת את נ, אמרה קמיה, רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דבי כתיב ׳נורא תהלות׳, ותהלה דצדיקים ׳נאוה תהלה׳. אמר לה, נו"ן תוב לאתרך, דהא בגינך תבת סמ"ך לאתרה, והוי סמיך עלה. מיד תבת לאתרה ונפקת מקמיה.
התרגום: נכנסה האות נ'. אמרה לפניו: רבון העולם, נוח לפניך לברא בי את העולם, שבי כתוב: נורא תהלת, ותהלה לצדיקים נאוה תהלה. אמר לה: נו"ן שובי למקומך, שהרי בשבילך שבה סמ"ך למקומה והיי סמוכה עליה. מיד שבה למקומה ויצאה מלפניו.
מן המפרשים
אור החמה: ותהלה דצדיקים נאוה תהלה כלומר תהלתם של צדיקי' היא תהלה ולהם נאה להללו והיא טענה שנית לשיברא בה העולם ומורי אחי נר"ו פי' ואמר כי הוקשה לו ממקום שבא שהוא נקרא נורא תהלות כלומר פחד ומורא הוא להללו וכמ"ש ז"ל ולרשע אמר אלהי' וגו'…
זוהר הרקיע: עאלת אות נו"ן וכו'. הכוונה, שנו"ן כפופה היא נוקבא, והיא 'סכת דוד הנופלת' (עמוס ט יא) : ונורא הוא סוד הת"ת המחבר ב' התהלות יחד, תהלה עליונה בינה ותהלה תחתונה מלכות, ולפיכך נקרא
קרני אור: אמרה כו' כתיב נורא. סוד הת"ת המחבר הב' 'תהלות' יחד בינה ומלכות, שכשיעלה בסוד הדעת בתהלה עלאה בינה, היא 'ארון' לו. וכן כשיורד בסוד הת"ת בתהלה תתאה מלכות, 'ארון' לו. ושניהם נקראים נו"ן, והו' הוא ת"ת המחברן, כנלע"ד לרבי: (קא119)