ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 4: האותיות › פיסקה 6 (ב ע"ב)

פ"א- פדות רשומה בה, ופשע בסתר

הקדמה · האותיות · מאמר 4 · פיסקה 6 · דף ב ע"ב

לשון הזוהר

עָאלַת אָת פ, אָמְרָה קַמֵּיהּ, רִבּוֹן עָלְמִין, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּהָא פּוּרְקָנָא דְּאַנְתְּ זְמִין לְמֶעְבַּד בְּעָלְמָא, בִּי רְשִׁים, וְדָא הוּא פְּדוּת, וּבִי יָאוּת לְמִבְרֵי עָלְמָא. אָמַר לָהּ, יָאוּת אַנְתְּ, אֲבָל בָּךְ אִתְרְשִׁים פֶּשַׁע בִּטְמִירוּ, כְּגַוְונָא דְּחִיוְּיָא דְּמָחֵי וְאָעִיל רֵישֵׁיהּ בֵּין גּוּפֵיהּ, הָכִי מַאן דְּחָב כָּפִיף רֵישֵׁיהּ וְאַפִּיק יְדוֹי. וְכֵן ע עָוֹן, אַף עַל גַּב דְּאָמְרָה דְּאִית בֵּיהּ עֲנָוָה, אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא אֶבְרֵי בָּךְ עָלְמָא. נַפְקַת מִקַּמֵּיהּ.

תרגום

נִכְנְסָה הָאוֹת פ'. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי הַגְּאֻלָה שֶׁאַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם, רְשׁוּמָה בִּי, וְזוֹ הִיא פְּדוּת, וּבִי רָאוּי לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם. אָמַר לָהּ: רְאוּיָה אַתְּ, אֲבָל בָּךְ רָשׁוּם פֶּשַׁע בַּסֵּתֶר. כְּעִנְיַן הַנָּחָשׁ שֶׁמַּכֶּה וּמַכְנִיס רֹאשׁוֹ בֵּין גּוּפוֹ, כָּךְ מִי שֶׁחוֹטֵא כּוֹפֵף רֹאשׁוֹ וּמוֹצִיא יָדָיו. וְכֵן ע' עָוֹן, אַף עַל גַּב שֶׁאָמְרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲנָוָה, אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: לֹא אֶבְרָא בָּךְ אֶת הָעוֹלָם. יָצְאָה מִלְּפָנָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עאלת את פ, אמרה קמיה, רבון עלמין, ניחא קמך למברי בי עלמא, דהא פורקנא דאנת זמין למעבד בעלמא, בי רשים, ודא הוא פדות, ובי יאות למברי עלמא. אמר לה, יאות אנת, אבל בך אתרשים פשע בטמירו, כגוונא דחיויא דמחי ואעיל רישיה בין גופיה, הכי מאן דחב כפיף רישיה ואפיק ידוי. וכן ע עון, אף על גב דאמרה דאית ביה ענוה, אמר לה קודשא בריך הוא, לא אברי בך עלמא. נפקת מקמיה.

התרגום: נכנסה האות פ'. אמרה לפניו: רבון העולמים, נוח לפניך לברא בי את העולם, שהרי הגאלה שאתה עתיד לעשות בעולם, רשומה בי, וזו היא פדות, ובי ראוי לברא את העולם. אמר לה: ראויה את, אבל בך רשום פשע בסתר. כענין הנחש שמכה ומכניס ראשו בין גופו, כך מי שחוטא כופף ראשו ומוציא ידיו. וכן ע' עון, אף על גב שאמרה שיש בה ענוה, אמר לה הקדוש-ברוך-הוא: לא אברא בך את העולם. יצאה מלפניו.

מן המפרשים

אור החמה: עאלת את יו"ד וגו' מפני שראת' אות י' שנדחה אות כ' מפני בחינת אור חוזר שבה מורה כליון כנז' לכך אעלת את י' שהיא אינה כוללת אלא עשר בסוד אור ישר רחמים. וז"ש דאנא שרות' דשמא קדיש' וא"כ כמו שהיא סבה לנאצלים מי' חכמה עד ה' מלכות ג"כ…

שער מאמרי רשב"י: כי ק' דוגמת ה' מזויפת כקו"ף בפני כי ק' דוגמת ה' מזויפת כקו"ף בפני אדם, ור' דוגמת ד' מזויפת,

מהרח"ו: כגוונא דחוייא דמחי וגו'. פי' בשם האלהי הרי"א זלה"ה פי' כנחש שהוא נושך וחוזר למקומו ומראה שלא עשה כלום, כך אתה מראה סימני טהרה שאתה פודה, ואינך פודה אלא בתמורה וכופר:

לכל המפרשים על פיסקה זו