שקר שנוטל יסוד אמת- שי"ן בתוך ק"ר
הקדמה · האותיות · מאמר 4 · פיסקה 4 · דף ב ע"ב
לשון הזוהר
מִכָּאן מַאן דְּבָעֵי לְמֵימַר שִׁקְרָא, יִטּוֹל יְסוֹדָא דִקְשׁוֹט בְּקַדְמֵיתָא, וּלְבָתַר יוֹקִים לֵיהּ שִׁקְרָא, דְּהָא אָת ש' אָת קְשׁוֹט אִיהוּ, אָת קְשׁוֹט דַּאֲבָהָתָן דְּאִתְיַיחֲדוּ בָּהּ, ק ר אַתְוָון דְּאִתְחֲזִיאוּ עַל סִטְרָא בִּישָׁא אִינּוּן, וּבְגִין לְאִתְקַיְּימָא נָטְלֵי אָת ש בְּגַוַּויְיהוּ, הָוֵי קֶשֶׁר. כֵּיוָן דַּחֲמָאת הָכִי נַפְקַת מִקַּמֵּיהּ.
תרגום
מִכָּאן, מִי שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁקֶר, יִטֹּל יְסוֹד שֶׁל אֱמֶת בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַיֵּם לוֹ הַשֶּׁקֶר. שֶׁהֲרֵי הָאוֹת ש' אוֹת אֱמֶת הִיא, אוֹת הָאֱמֶת שֶׁהִתְיַחֲדוּ בָּהּ הָאָבוֹת. ק' ר' אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּרְאוּ עַל הַצַּד הָרַע הֵם, וּכְדֵי לְהִתְקַיֵּם נָטְלוּ אֶת הָאוֹת ש' בְּתוֹכָן וְנִהְיָה קֶשֶׁר. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה כָּךְ יָצְאָה מִלְּפָנָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מכאן מאן דבעי למימר שקרא, יטול יסודא דקשוט בקדמיתא, ולבתר יוקים ליה שקרא, דהא את ש' את קשוט איהו, את קשוט דאבהתן דאתייחדו בה, ק ר אתוון דאתחזיאו על סטרא בישא אינון, ובגין לאתקיימא נטלי את ש בגווייהו, הוי קשר. כיון דחמאת הכי נפקת מקמיה.
התרגום: מכאן, מי שרוצה לומר שקר, יטל יסוד של אמת בתחלה, ואחר כך יקים לו השקר. שהרי האות ש' אות אמת היא, אות האמת שהתיחדו בה האבות. ק' ר' אותיות שנראו על הצד הרע הם, וכדי להתקים נטלו את האות ש' בתוכן ונהיה קשר. כיון שראתה כך יצאה מלפניו.
מן המפרשים
אור החמה: מכאן מאן דבעי למימר שקרא משום שלום יטול יסודא דקשוט ועצה טובה קמ"ל כדי שישמעו דבריו: א"נ את' השומע דבר אמת בראשונה אל תטעה ותאמין לכל מה שיאמר אח"כ כי לכך נטל דבר אמת קודם כדי שתאמין לו לכן כי יחנן קולו אל תאמן בו, בקדמיתא…
רמ"א: ק' ר' אתוון דאתחזיאו על סטרא בישא. כי סטרא בישא אצל הקדושה כקוף אצל בני אדם, עיין לקמן דף י"ט ע"ד ( תרומה קס. ) :
זוהר הרקיע: מכאן מה דבעי למימר שקרא וכו'. הכוונה, דלית ס"א דמסאבותיה שאין בו נהירו דקיק מסטרא דקדושה, ונמשך לה מיסוד דקשוט סוד שי"ן שהוא קיבוץ ה"ג בנקודתה, ומגבורות אלו נמשכה למקום השקר, כי מעיין א' הוא והתורה טהרתו כנודע ( נדה יא. ) :…