אל"ף שלא נכנסה- ראש לכל האותיות וייחוד בה
הקדמה · האותיות · מאמר 4 · פיסקה 17 · דף ג ע"ב
לשון הזוהר
קָיְימָא אָת א, לָא עָאלַת. אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אָלֶ"ף אָלֶ"ף, לָמָּה לֵית אַנְתְּ עָאלַת קַמָּאִי כִּשְׁאָר כָּל אַתְוָון. אָמְרָה לֵיהּ, רִבּוֹן עָלְמָא, בְּגִין דַּחֲמִינָא כָּל אַתְוָון נָפְקוּ מִן קַמָּךְ בְּלָא תוֹעַלְתָּא, מָה אֲנָא אַעֲבֵיד תַּמָּן. וְתוּ דְּהָא יְהִיבְתָּא לְאָת בֵּי"ת נְבִזְבְּזָא רַבְרְבָא דָא, וְלָא יָאוּת לְמַלְכָּא עִלָּאָה לְאַעֲבָרָא נְבִזְבְּזָא דִּיהַב לְעַבְדּוֹ וּלְמֵיהַב לְאַחֲרָא. אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אָלֶ"ף אָלֶ"ף, אַף עַל גַּב דְּאָת בֵּי"ת בָּהּ אִבְּרִי עָלְמָא, אַתְּ תְּהֵא רֵישׁ לְכָל אַתְוָון, לֵית בִּי יִחוּדָא אֶלָּא בָּךְ, בָּךְ יִשְׁרוּן כָּל חוּשְׁבָּנִין וְכָל עוּבָדֵי דְעָלְמָא, וְכָל יִחוּדָא לָא הָוֵי אֶלָּא בְּאָת אָלֶ"ף.
תרגום
עָמְדָה הָאוֹת א' וְלֹא נִכְנְסָה. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: אָלֶ"ף אָלֶ"ף, לָמָּה אֵינֵךְ נִכְנֶסֶת לְפָנַי כִּשְׁאָר כָּל הָאוֹתִיּוֹת. אָמְרָה לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁרָאִיתִי שֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת יָצְאוּ מִלְּפָנֶיךָ בְּלִי תּוֹעֶלֶת, מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה שָׁם. וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי נָתַתָּ לָאוֹת בֵּי"ת מַתָּנָה גְּדוֹלָה זוֹ, וְלֹא רָאוּי לְמֶלֶךְ עֶלְיוֹן לְהַעֲבִיר מַתָּנָה שֶׁנָּתַן לְעַבְדּוֹ וְלָתֵת לְאַחֵר. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אָלֶ"ף אָלֶ"ף, אַף עַל גַּב שֶׁאֶבְרָא אֶת הָעוֹלָם בָּאוֹת בֵּי"ת, אַתְּ תִּהְיִי הָרֹאשׁ לְכָל הָאוֹתִיּוֹת. אֵין בִּי יִחוּד אֶלָּא בָּךְ. בָּךְ יַתְחִילוּ כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְכָל מַעֲשֵׂי הָעוֹלָם, וְכָל יִחוּד לֹא יִהְיֶה אֶלָּא בָּאוֹת אָלֶ"ף.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קיימא את א, לא עאלת. אמר לה קודשא בריך הוא, אל"ף אל"ף, למה לית אנת עאלת קמאי כשאר כל אתוון. אמרה ליה, רבון עלמא, בגין דחמינא כל אתוון נפקו מן קמך בלא תועלתא, מה אנא אעביד תמן. ותו דהא יהיבתא לאת בי"ת נבזבזא רברבא דא, ולא יאות למלכא עלאה לאעברא נבזבזא דיהב לעבדו ולמיהב לאחרא. אמר לה קודשא בריך הוא, אל"ף אל"ף, אף על גב דאת בי"ת בה אברי עלמא, את תהא ריש לכל אתוון, לית בי יחודא אלא בך, בך ישרון כל חושבנין וכל עובדי דעלמא, וכל יחודא לא הוי אלא באת אל"ף.
התרגום: עמדה האות א' ולא נכנסה. אמר לה הקדוש-ברוך-הוא: אל"ף אל"ף, למה אינך נכנסת לפני כשאר כל האותיות. אמרה לו: רבון העולם, משום שראיתי שכל האותיות יצאו מלפניך בלי תועלת, מה אני אעשה שם. ועוד, שהרי נתת לאות בי"ת מתנה גדולה זו, ולא ראוי למלך עליון להעביר מתנה שנתן לעבדו ולתת לאחר. אמר לה הקדוש ברוך הוא: אל"ף אל"ף, אף על גב שאברא את העולם באות בי"ת, את תהיי הראש לכל האותיות. אין בי יחוד אלא בך. בך יתחילו כל החשבונות וכל מעשי העולם, וכל יחוד לא יהיה אלא באות אל"ף.
מן המפרשים
מקדש מלך: דף ג' ע"ב : עאל יוסף בארעא ונציב לון תמן הם סוד ביאה ראשונה דזעיר במ' לעשות' כלי: ואימתי אתחזון פי' אימתי אנו יודעים שהרי"ו אתוון נתגלה במ' בשעתא דיתגלי קשת בעלמא בעו"הז הגשמי כי ג' גנוני הקשת הם גילוי הרי"ו במ' לעשות' כלי…
יהל אור: ואפיק לי. שהוא הוציא אותי שהוא בדרגא דצדיק כמ"ש למטה שא"ל אי ניחא קמיה מארי' לאודעא לן שמיה פתח ואמר ובניהו וכו'. ר"ל שהוא שרש נשמתו. בן איש חי דא צדיק וכו':
אור החמה: א"ל קב"ה אלף אלף אע"ג וגו' לאפוקי שאין הכוונה שיתגלו הנמצאו' ממש ע"י שכבר נתן לאות ב' אמנם הכונה שאין לאות ב' שפע אלא מכח האלף. וז"ש את תהא רישא לכל אתוון וכולם יונקים ממנה והטעם לזה אמר לית בי יחודא אלא בך פי' הם כ"ב בחינו'…