ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 4: האותיות › פיסקה 16 (ג ע"א)

בי"ת- שבה מברכים, ובה ראשית הבריאה

הקדמה · האותיות · מאמר 4 · פיסקה 16 · דף ג ע"א

לשון הזוהר

עָאלַת אָת ב, אָמְרָה לֵיהּ, רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּבִי מְבָרְכָאן לָךְ לְעֵילָּא וְתַתָּא. אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָא וַדַּאי בָּךְ אֶבְרֵי עָלְמָא, וְאַתְּ תְּהֵא שֵׁירוּתָא לְמִבְרֵי עָלְמָא.

תרגום

נִכְנְסָה הָאוֹת ב'. אָמְרָה לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָם, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁבִּי מְבָרְכִים אוֹתְךָ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: הֲרֵי וַדַּאי שֶׁבָּךְ אֶבְרָא אֶת הָעוֹלָם, וְאַתְּ תִּהְיִי הָרֵאשִׁית לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עאלת את ב, אמרה ליה, רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דבי מברכאן לך לעילא ותתא. אמר לה קודשא בריך הוא, הא ודאי בך אברי עלמא, ואת תהא שירותא למברי עלמא.

התרגום: נכנסה האות ב'. אמרה לו: רבון העולם, נוח לפניך לברא בי את העולם, שבי מברכים אותך למעלה ולמטה. אמר לה הקדוש-ברוך-הוא: הרי ודאי שבך אברא את העולם, ואת תהיי הראשית לברא את העולם.

מן המפרשים

יהל אור: בלע כל שאר נונין. הן נשמות הצדיקים שהן בדרגא דצדיק ויסוד דג גדול כידוע בסוד לויתן זה יצרת וכו' ועתידין ישראל לאכול ממנו מטוב הגנוז בו: ולבתר אפיק לון חיין וקיימין. כנ"ל בסוד חי וקים נשמת כל חי: ושאט ימא וכו' בתוקפיה. שנק' איתן…

זוהר הרקיע: עאלת אות ד' וג'. כבר נתבאר כי ד' הוא עד לא קבילת דכורא ואין זווג, וזה בזמן הגלות שהיא דלה וענייה, וצריכה לג"ח הנמשך ע"י היסוד קו הפשוט של ג', ומטה אליה חסד בסוד 'אור זרוע לצדיקים (תהלים צז יא) , כי האור נזרע בה וחוזר וצומח,…

קרני אור: עאלת את ו'. הרומז לגופא דז"א בלי דרועין בשעת הזיווג, משא"כ טרם הזיווג הוא בסוד גופא וב' דרועין, והוא ו' שבשם הוי"ה נעלמה מאוד. וכן הה' רומזת בכלה מקושטת בג' ווי"ן כחדא, ה'. וכד קבילת דוכרא היא ה', משא"כ קודם הזיווג היא ד'. א"כ…

לכל המפרשים על פיסקה זו