וא"ו וה"א- די להן שהן אותיות השם
הקדמה · האותיות · מאמר 4 · פיסקה 14 · דף ג ע"א
לשון הזוהר
עָאלַת אָת ו, אָמְרָה קַמֵּיהּ, רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דַּאֲנָא אָת מִשְּׁמָךְ. אָמַר לָהּ, וָא"ו, אַנְתְּ וְה דַּי לְכוֹן דְּאַתּוּן אַתְוָון דִּשְׁמִי, דְּאַתּוּן בְּרָזָא דִשְׁמִי, וַחֲקִיקִין וּגְלִיפִין בִּשְׁמִי, וְלָא אֶבְרֵי בְּכוּ עָלְמָא.
תרגום
נִכְנְסָה הָאוֹת ו'. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָם, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁאֲנִי אוֹת מִשִּׁמְךָ. אָמַר לָהּ: וָא"ו, אַתְּ וְה' דַּי לָכֶם שֶׁאַתֶּן אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמִי, שֶׁאַתֶּן בַּסּוֹד שֶׁל שְׁמִי, וַחֲקוּקוֹת וּגְלוּפוֹת בִּשְׁמִי, וְלֹא אֶבְרָא בָּכֶן אֶת הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עאלת את ו, אמרה קמיה, רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דאנא את משמך. אמר לה, וא"ו, אנת וה די לכון דאתון אתוון דשמי, דאתון ברזא דשמי, וחקיקין וגליפין בשמי, ולא אברי בכו עלמא.
התרגום: נכנסה האות ו'. אמרה לפניו: רבון העולם, נוח לפניך לברא בי את העולם, שאני אות משמך. אמר לה: וא"ו, את וה' די לכם שאתן אותיות של שמי, שאתן בסוד של שמי, וחקוקות וגלופות בשמי, ולא אברא בכן את העולם.
מן המפרשים
זוהר הרקיע: דאתון אתוון דשמי די[יד ע"ב] אתון ברזא דשמי וחקיקין וגליפין בשמי. כי יש ו"ה עילאן דתליין במזלא, ועליהם אמר ' דאתון ברזא דשמי ' כי הם פנימיות השם ונשמה לו, ויש ו"ה בז"א מלבר, ועליהם אמר ' דאתון אתוון דשמי ', ועוד יש ו"ה בנוקבא…
הסולם: פירוש, כי אע"פ דכבר בקשה זאת ה י' לעיל ונדחית, אעפ"כ חשבה ה ו' שה י' נדחית מטעם קומתה הגבוהה יותר מדאי, וטענה ה ו' שיברא העולם במדתה, דהיינו בקומת ו"ה שבשם שהיא מוחין דאמא.