ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 4: האותיות › פיסקה 11 (ג ע"א)

יו"ד- ראשית השם, שאינה נעקרת משמו

הקדמה · האותיות · מאמר 4 · פיסקה 11 · דף ג ע"א

לשון הזוהר

עָאלַת אָת י, אָמְרָה קַמֵּיהּ, רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דַּאֲנָא שֵׁירוּתָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְיָאוּת לָךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא. אָמַר לָהּ, דַּי לָךְ דְּאַנְתְּ חֲקִיק בִּי, וְאַנְתְּ רְשִׁים בִּי, וְכָל רְעוּתָא דִילִי בָּךְ סָלִיק, לֵית אַנְתְּ יָאוּת לְאִתְעַקְּרָא מִן שְׁמִי.

תרגום

נִכְנְסָה הָאוֹת י'. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָם, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁאֲנִי רֵאשִׁית הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְרָאוּי לְךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם. אָמַר לָהּ: דַּי לָךְ שֶׁאַתְּ חֲקוּקָה בִּי, וְאַתְּ רְשׁוּמָה בִּי, וְכָל רְצוֹנִי עוֹלֶה בָּךְ. אֵינֵךְ רְאוּיָה לְהֵעָקֵר מִשְּׁמִי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עאלת את י, אמרה קמיה, רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דאנא שירותא דשמא קדישא, ויאות לך למברי בי עלמא. אמר לה, די לך דאנת חקיק בי, ואנת רשים בי, וכל רעותא דילי בך סליק, לית אנת יאות לאתעקרא מן שמי.

התרגום: נכנסה האות י'. אמרה לפניו: רבון העולם, נוח לפניך לברא בי את העולם, שאני ראשית השם הקדוש, וראוי לך לברא בי את העולם. אמר לה: די לך שאת חקוקה בי, ואת רשומה בי, וכל רצוני עולה בך. אינך ראויה להעקר משמי.

מן המפרשים

אור החמה: עאלת את יו"ד וכו' דאנא שרותא דשמא קדישא לפי שכלם בחכמה עשית ומאחר שנעשו על ידה תהיה היא בעצמה המגלה המציאיו' כלם וזהו אומרו ויאות לך כלומר בבחינת עצמי אני ראויה לכך מאחר שכלם נעשו על ידי ראוי שהגלוי ג"כ יהיה ע"י:

זוהר הרקיע: עאלת אות י'. הנה חכמה שבז"א, שירותא ממאי דאתגלייא הוי, ולפיכך נקראת 'שירותא', והיא היו"ד שבשם, ורצתה שיתגלה אורה בתחתונים ושיברא בה העולם. והשיבה, כי היא נעלמת מאד, ואין ראוי שיתגלה אורה בתחתונים, שאף בשם בן ד' לא היה ראוי…

קרני אור: ויאות לך למברי בי עלמא. שיתגלה אור י' דהוי"ה בתחתונים: (קא124)

לכל המפרשים על פיסקה זו