אותיות בהיפוך- אלפיים שנה היה משתעשע בהן
הקדמה · האותיות · מאמר 4 · פיסקה 1 · דף ב ע"ב
לשון הזוהר
בְּרֵאשִׁית. רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר, אַשְׁכָּחָן אַתְוָון בְּהִפּוּכָא, בֵּי"ת בְּקַדְמֵיתָא וּלְבָתַר, ב' בְּקַדְמֵיתָא הַיְינוּ ׳בְּרֵאשִׁית׳, ׳בָּרָא׳ לְבָתַר. אָלֶ"ף בְּקַדְמֵיתָא וּלְבָתַר, אָלֶ"ף בְּקַדְמֵיתָא הַיְינוּ ׳אֱלֹהִי"ם׳, 'אֶת' לְבָתַר. אֶלָּא כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד עָלְמָא, כָּל אַתְוָון הֲווּ סְתִימִין, וּתְרֵין אַלְפִין שְׁנִין עַד דְּלָא בָּרָא עָלְמָא, הֲוָה מִסְתַּכֵּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאִשְׁתַּעְשַׁע בְּהוּ.
תרגום
בְּרֵאשִׁית, רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר, מָצָאנוּ אוֹתִיּוֹת בְּהִפּוּךְ. בֵּי"ת בַּהַתְחָלָה וְאַחַר כָּךְ. ב' בַּהַתְחָלָה - הַיְנוּ בְּ'רֵאשִׁית. בָּ'רָא לְאַחַר מִכֵּן. אָלֶ"ף בַּהַתְחָלָה וְאַחַר כָּךְ. אָלֶ"ף בַּהַתְחָלָה - הַיְנוּ אֱ'לֹהִים, אֶ'ת לְאַחַר מִכֵּן. אֶלָּא כְּשֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לַעֲשׂוֹת עוֹלָם, כָּל הָאוֹתִיּוֹת הָיוּ נִסְתָּרוֹת. וְאַלְפַּיִם שָׁנָה טֶרֶם שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם, הָיָה מִסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בראשית. רב המנונא סבא אמר, אשכחן אתוון בהפוכא, בי"ת בקדמיתא ולבתר, ב' בקדמיתא היינו ׳בראשית׳, ׳ברא׳ לבתר. אל"ף בקדמיתא ולבתר, אל"ף בקדמיתא היינו ׳אלהי"ם׳, 'את' לבתר. אלא כד בעא קודשא בריך הוא למעבד עלמא, כל אתוון הוו סתימין, ותרין אלפין שנין עד דלא ברא עלמא, הוה מסתכל קודשא בריך הוא ואשתעשע בהו.
התרגום: בראשית, רב המנונא סבא אמר, מצאנו אותיות בהפוך. בי"ת בהתחלה ואחר כך. ב' בהתחלה - הינו ב'ראשית. ב'רא לאחר מכן. אל"ף בהתחלה ואחר כך. אל"ף בהתחלה - הינו א'להים, א'ת לאחר מכן. אלא כשרצה הקדוש-ברוך-הוא לעשות עולם, כל האותיות היו נסתרות. ואלפים שנה טרם שברא את העולם, היה מסתכל הקדוש-ברוך-הוא ומשתעשע בהם.
מן המפרשים
כתם פז: בהקדמה בראשית רב המנונא סבא אמר אשכחן אתוון בהפוכא בי"ת בקדמיתא ולבתר בי"ת היינו בראשית ברא לבתר אלף בקדמיתא ולבתר א"לף היינו אלהים את וכו'.
יהל אור: ר"ה סבא אמר וכו'. וענין הכפל כמש"ל ג' ב' (ח"א ג, ב) ועבד קוב"ה אתוון עלאין רברבן ואתוון וכו'. ר"ל מבינה ומלכות שהם שני בנינין דקב"ה בנה בניתי לך וכו' עוה"ב ועוה"ז. והם שני ביתין והעולם נברא בב' ואל"ף דייחודא בא' כמש"ש וכמ"ש…
אור החמה: רב המנונא וגו' מבעיא ליה תלת. א' היות היפוך אותיות בב' ד"בראשית "ברא "אלקים "את וז"א אשכחן אתוון בהפוכא. ב' השנות הענין פעמים בראשית ברא אלקים את וז"א בית בקדמיתא ולבתר ב' וכן א' ולבתר א'. ג' כל ענין זה למה נזכר הנה. ותירץ אלא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: