ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 30: פקודא ארביסר שבת › פיסקה 14 (יד ע"ב)

׳אשרי משכיל אל דל׳- המרפא שכיב מרע מחטאיו

הקדמה · פקודא ארביסר שבת · מאמר 30 · פיסקה 14 · דף יד ע"ב

לשון הזוהר

׳אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יהו"ה׳, בְּיוֹם רַע מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי ׳בְּיוֹם רָעָה׳, יוֹמָא דְּשָׁלְטָא הַהִיא רָעָה לְמִיסַּב נִשְׁמְתֵיהּ. ׳אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל׳, דָּא הוּא שְׁכִיב מְרַע, לְאַסָּאָה לֵיהּ מֵחוֹבוֹי גַּבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דָּבָר אַחֵר, דָּא יוֹמָא דְּדִינָא שָׁרְיָא עַל עָלְמָא, אִשְׁתֵּזִיב מִנֵּיהּ, כְּמָה דְּאִתְּמַר ׳בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יהו"ה׳, יוֹמָא דְּאִתְמְסַר דִּינָא לְהַהוּא רָעָה לְשַׁלְטָאָה עַל עָלְמָא:

תרגום

אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'. בְּיוֹם רַע הָיָה צָרִיךְ, מַהוּ בְּיוֹם רָעָה - הַיּוֹם שֶׁשּׁוֹלֶטֶת הָרָעָה הַהִיא לָקַחַת אֶת נִשְׁמָתוֹ. אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל - זֶהוּ שְׁכִיב מְרַע, לְרַפְּאוֹ מֵחֲטָאָיו אֵצֶל הקב"ה. דָּבָר אַחֵר - זֶה הַיּוֹם שֶׁהַדִּין שׁוֹרֶה עַל הָעוֹלָם, נִצּוֹל מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'. הַיּוֹם שֶׁנִּמְסַר הַדִּין לְאוֹתָהּ רָעָה לִשְׁלֹט עַל הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהו"ה׳, ביום רע מבעי ליה, מאי ׳ביום רעה׳, יומא דשלטא ההיא רעה למיסב נשמתיה. ׳אשרי משכיל אל דל׳, דא הוא שכיב מרע, לאסאה ליה מחובוי גבי קודשא בריך הוא. דבר אחר, דא יומא דדינא שריא על עלמא, אשתזיב מניה, כמה דאתמר ׳ביום רעה ימלטהו יהו"ה׳, יומא דאתמסר דינא לההוא רעה לשלטאה על עלמא:

התרגום: אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'. ביום רע היה צריך, מהו ביום רעה - היום ששולטת הרעה ההיא לקחת את נשמתו. אשרי משכיל אל דל - זהו שכיב מרע, לרפאו מחטאיו אצל הקב"ה. דבר אחר - זה היום שהדין שורה על העולם, נצול ממנו, כמו שנאמר: ביום רעה ימלטהו ה'. היום שנמסר הדין לאותה רעה לשלט על העולם.

מן המפרשים

שמן ששון: כי הכלה הכלולה מקום מוחותיה בת"ת שבת"ת וזרועותיה וכו'. פירוש, בת"ת שבת"ת, שז"א נקרא ת"ת, ולאו דוקא בת"ת דז"א שגם בחו"ג מקומה ומחג"ת מקום מוחותיה. וכן כתב לעיל בד"א ע"ד ד"ה ודע על התיקונים. ועיין מ"ש בזה מה שיש להבין דמוחותיה…

נזר ישראל: בראשית ברא אלהי"ם א'ת ה'שמים ו'את ה'ארץ, ראשי תיבין אהו"ה, דביה אתבריאי שמיא וארעא. א"ה ביה אתבריאו שמיא וכל מה דאית בהון, ו"ה ביה איתבריאו ארעא וכל מה דאית בה כו'. כי א' בציור יו"ד. וזהו 'ו'ה'ארץ נתן לבני אדם' (תהלים קטו טז)…

הסולם: רס) אשרי משכיל וגו': אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' . היה צריך לומר, ביום רע, מהו ביום רעה. ומשיב, היינו ביום שאותה רעה שולטת לקחת נשמתו. אשרי משכיל אל דל, דל הוא חולה מסוכן, שמשכיל, לרפאהו מחטאיו לפני הקב"ה. פירוש אחר.…

לכל המפרשים על פיסקה זו