ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 30: פקודא ארביסר שבת › פיסקה 13 (יד ע"ב)

הממתין עד קדושה דסדרא- הברכות מתקיימות בו

הקדמה · פקודא ארביסר שבת · מאמר 30 · פיסקה 13 · דף יד ע"ב

לשון הזוהר

אֲבָל אִי אִיהוּ מַמְתִּין עַד דְּיַשְׁלִימוּ קְדוּשָּׁא דְסִדְרָא, אִינּוּן חַיָּיבִין דְּגֵיהִנָּם מַצְדִּיקִין עֲלַיְיהוּ דִּינָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִינּוּן מְקַיְּימֵי עַל הַהוּא בַּר נָשׁ כָּל בִּרְכָאן דְּקָא אָמְרֵי צִבּוּרָא ׳וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִי"ם מִטַּל הַשָּׁמַיִם׳, ׳בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה׳ וְגוֹ':

תרגום

אֲבָל אִם הוּא מַמְתִּין עַד שֶׁיַּשְׁלִימוּ קְדֻשָּׁה דְּסִדְרָא, אוֹתָם הָרְשָׁעִים שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם מַצְדִּיקִים עֲלֵיהֶם אֶת דִּינוֹ שֶׁל הקב"ה, וְהֵם מְקַיְּמִים עַל אוֹתוֹ אָדָם כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁאוֹמְרִים הַצִּבּוּר: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם, בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה וְגוֹ'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אבל אי איהו ממתין עד דישלימו קדושא דסדרא, אינון חייבין דגיהנם מצדיקין עלייהו דינא דקודשא בריך הוא, ואינון מקיימי על ההוא בר נש כל ברכאן דקא אמרי צבורא ׳ויתן לך האלהי"ם מטל השמים׳, ׳ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה׳ וגו':

התרגום: אבל אם הוא ממתין עד שישלימו קדשה דסדרא, אותם הרשעים שבגיהנם מצדיקים עליהם את דינו של הקב"ה, והם מקימים על אותו אדם כל הברכות שאומרים הצבור: ויתן לך האלהים מטל השמים, ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה וגו'.

מן המפרשים

אור יקר: דתהומא רבא. לגו מדברא אל מקום נחש, שרף, ועקרב, וצמאון; שהם ד׳ קליפות. מאן דלייט גרמיה. שפותח פתח לשטן ומקטרג על דבריו. וכל כחו אינו אלא בדבורו הרע. מאן מריק נהמא וכו׳, גורם עניות שמבזה אוכלין, ואף השרים מונעים ממנו המאכלים. דא…

הסולם: רנט) אבל אי איהו וכו': אבל אם הוא מחכה, עד שיגמרו קדושא דסדרא, אותם הרשעים שבגיהנם מצדיקים עליהם את הדין של הקב"ה, והם מקיימים על האדם ההוא, את כל הברכות שאומרים הצבור, דהיינו, ויתן לך האלקים מטל השמים. ברוך אתה בעיר וברוך אתה…

לכל המפרשים על פיסקה זו